מלאך – טוב או לא טוב?
העם מתבשר שהאל ישלח לפניהם מלאך שיביא אותם לארץ כנען, שליחת המלאך מוצגת כדבר חיובי. אך באיזכור אחר של שליחת המלאך היא מוצגת דווקא כדבר שלילי! ובמקום שלישי הוא מושמט בכוונה תחילה! המשך…
אלכסנדר רופא
סדר האותיות: “ס-ע-פ-צ” או “ס-פ-ע-צ”?
בתנ”ך ישנם כמה פרקי שירה ומזמורים המסודרים לפי סדר הא”ב – אקרוסטיכון, בכמה מהם סדר האותיות שונה מהסדר המקובל. ישנם גם מקרים בהם הסדר הוא דווקא לפי המקובל, אבל יש בהם חשד שמישהו “תיקן” את הסדר ושינה את סדר הפסוקים. המשך…
פרשת ערי המקלט – הריאליה של שילוב שני מקורות שונים
ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…
האם המקרא מתנגד למקדש שלמה?
במקרא אנו מוצאים שהאל אומר לדוד המלך שלא הוא יבנה את המקדש אלא בנו, שלמה. האמנם? האם ייתכן שבכלל האל רצה למנוע בכלל את הקמת המקדש?
מתי נכתבה מגילת רות?
על זמן חיבורה של מגילת רות כתבו כבר רבים וטובים, מהם הקדימוה לימי בית ראשון, ומהם איחרוה לימי בית שני.
ספר הקדושה – מה זה?
בתוך המקור הכוהני (ס”כ) נמצא קובץ פרקים ייחודי, שהחוקרים זיהו אותו כקובץ עצמאי בעל מאפיינים משלו – והכוונה היא לויק’ פרקים יז-כו.
החוקרים כינו קובץ זה בשם “ספר הקדושה” (סה”ק) ואת מחבריו “אסכולת הקדושה”, על שם אחד ממאפייניו הבולטים של קובץ זה – הדרישה להתקדשותם של ישראל והכהנים, והדגשת קדושתו של אלוהי ישראל – נקודות הייחודיות לחיבור זה. תת-רובד זה מעבד פעמים רבות את הרובד הכוהני הקודם לו.
מזבח הזהב – התפתחות מאוחרת?
פוסט זה עוסק בחריגותו של “מזבח הזהב” מכלל כלי המשכן, ובמסקנה הנובעת מתוך התהיות בענין לכך ש”מזבח הזהב” הינו התפתחות מאוחרת באסכולה הכוהנית ותוספת מאוחרת בטקסט המקראי.
המשך…“ישעיהו השני” – על מה ולמה?
פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון. נביא זה מכונה במחקר “ישעיהו השני”. השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?
המשך…האל בית-אל
לאחר חורבן ממלכת ישראל ואף לפניה, היגרו וגלו רבים מהישראלים דרומה אל ממלכת יהודה, בחלקם הגדול לירושלים ששטחה גדל מאוד בימי חזקיהו. הישראלים הביאו עמם אמונות ומסורות שונות, שחלקן קיבלו מקום ביצירת המקרא. המקרא אמנם הוא חיבור יהודאי, אבל לא יכלו להתעלם מקולות דומיננטיים אחרים של הישראלים לשעבר.
דוגמה מעניינת בהקשר זה, קשור לפולחן הישראלי בבית-אל.