פרשת ואתחנן

העם מתבשר שהאל ישלח לפניהם מלאך שיביא אותם לארץ כנען, שליחת המלאך מוצגת כדבר חיובי. אך באיזכור אחר של שליחת המלאך היא מוצגת דווקא כדבר שלילי! ובמקום שלישי הוא מושמט בכוונה תחילה! המשך…

נאמר “וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר” (דב’ ז,ט). נוסח דומה לפסוק זה פותח שלש תפילות אחרות במקרא, דומה אבל שונה. המשך…

ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…

ידועה שאלת החכם בהגדה של פסח האומרת: “מה העדות והחקים והמשפטים אשר ציוה יהוה אלהינו אתכם?”. שאלה זו הינה בעצם ציטוט של פסוק בס’ דברים (ו,כ).
ישנה שאלה מפורסמת על פסוק זה, שכן בפסוק זה הבן החכם כמו הבן הרשע מוציא את עצמו מן הכלל באמרו “אשר צוה יהוה אלהינו אתכם“. אך האמנם זהו הנוסח המקורי של הפסוק? המשך…

בפוסט אחר העליתי את ההשערה לפיה ייתכן והיה קיים נוסח קודם לנוסח “עשרת הדברות” הדויטרונומיסטי שלפנינו, נוסח קדם-דויטרונומיסטי. בפוסט זה אראה כי ניתן אולי לשחזר חלקים ממנו. המשך…

בפוסט אחר הראיתי שלשונה של פרשת “עשרת הדברות” היא דויטרונומיסטית (אסכולת ספר דברים). עובדה זו תמוהה למדי בגירסתה בס’ שמות (כ,א-יג), שכן המעטפת של פרשה זו הינה קדם-דויטרונומיסטית (שמ’ יט; כ,יח-כו), ואם כך מה עושה קטע דויטרונומיטסי בתוך טקסט קדם-דויטרונומיסטי? האם קטע הדברות הינו הקטע המקורי או תוספת מאוחרת? המשך…

בפוסט זה ידובר על התפישות השונות של “תורת הגמול” במקרא, בין גמול מצטבר מדור לדור ובין גמול אישי. וכן על תפישתו של מחבר דברי-הימים בענין ועל השכתוב ההיסטורי שהוא עושה בעקבות כך. המשך…

ישנה סתירה לכאורה בין הרובד הכוהני והדויטרונומיסטי, בעניין מספר ערי-המקלט:
ברובד הכוהני (סה”ק) נאמר “כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן: וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם […] וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם: אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה” (במ’ לה,י-יד).
ע”פ פסוקים אלו לאחר כיבוש ארץ כנען, יש לקדש 3 ערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי ו-3 בארץ כנען, סה”כ 6 ערי מקלט. המשך…

לקובץ החוקים של ספר דברים (יב,א – כו,טו) ישנן שתי הקדמות כידוע. אחת מתחילת הספר ועד ד,מד, והשניה משם ואילך עד יא,לב. בשתי ההקדמות הכותב מדגיש שוב ושוב כי מטרתו היא להציג את ה”חוקים”.
ונשאלת השאלה, מה טעם ראה הכותב לכתוב שתי הקדמות לקובץ החוקים של ס’ דברים בזה אחר זה?

המשך…