פרשת המבול – הרכבה של שני מקורות
אחת הפרשיות המפורסמות בחקר המקרא לייצוג הרעיון של פרשה המורכבת ממקורות שונים, היא פרשת המבול.
בפוסט זה אציג את העמדה המקובלת במחקר לפרשה זו.
חודש: אוקטובר 2019
הערה: האם נלחמו ישראל בסיחון ועוג מלכי האמורי או שהם ברחו מעצמם?
נאמר “וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ” (יהו’ כד,יב).
לכאורה, לפי פסוק זה שני מלכי האמורי (סיחון ועוג) ברחו ללא מלחמה כלל מולם, מה שסותר את האמור בתורה (במ’ כא,כא-לה; דב’ ב’,כד – ג,ח), וסותר גם את האמור כאן מספר פסוקים קודם לכן: “וָאָבִא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם” (יהו’ כד,ח).
אז מה הולך פה?
אדם או אנוש? מי בן האדם או בן האנוש הראשון?
ידוע וברור הדבר שהדמות האנושית הראשונה לפי המסורת המקראית היא דמות בשם “אדם”. בפוסט זה אראה סימנים ברורים למדי שהיתה מסורת מקראית חלופית לסדר הדורות הראשונים, בה הדמות הראשונה אינה “אדם” אלא דמות בשם “אנוש”. ממסורת זו נוצר ונותר המונח ‘בני אנוש’ ל’בני אדם’.
חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?
במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – ‘שמיני עצרת’, חג זה לא נזכר בספר דברים. עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת, האם ניתן להוכיח זאת?
בפוסט זה אוכיח ש’שמיני עצרת’ לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!