חודש: אפריל 2018

חוקי המזרח הקדוםמשפט האלסוטה

טקס אשה סוטה ומשפט האל

בספר הברית נזכר שבסכסוך בין שני בני אדם, יש לקיים את ההכרעה בסכסוך “לפני האלהים”.
ראה “כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם: אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ: עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה: שְׁבֻעַת יְהוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם” (שמ’ כב,ו-י).
קטע זה מדבר על מקרה בו לא ניתן להוכיח מי הוא הגנב, ולכן על השומר האחראי על החפץ להישבע בפני האל שלא הוא הגנב. כך גם בכל סכסוך שלא ניתן להכרעה בהוכחות, מביאים את הסכסוך “עד האלהים”, ומה שאלהים מחליט – “אשר ירשיעון אלהים”, זו ההכרעה בסכסוך.

אך מה היא ואיך מתבצעת הכרעת סכסוך בין שני בני אדם בפני האל? המשך…

דבריםדויטרונומיהברכה והקללהעריכת המקראתיארוך הספרות המקראית

מתי כתב משה את התורה?

לאורך ספר דברים מכונה נאומו של משה בספר תמיד – “התורה” (דב’ א,ה; ד,ח ומד; יז,יח ויט; כז,ג וח). אך משום מה מפרק כח – פרשת הברכות והקללות – ואילך (דב’ כח,נח וסא; כט,יט וכ וכו; ל,י) “התורה” נזכרת כמי שכתובה כבר על ספר ומכונה “ספר התורה” – כינוי שלא נזכר קודם לכן: “אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה” (נח), “גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת” (סא) ועוד.

מדוע השינוי הזה לפתע? מתי הפכה “התורה” של משה לכתובה על ספר? בפרט שכתיבת התורה בידי משה נזכרת רק מאוחר יותר: “וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת” (לא,ט), “וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם” (שם,כד). המשך…

סה"קעריותעריכת המקראקדושהתועבה

שתי פרשיות העריות – שני מקורות שונים?

בין שתי פרשיות העריות (ויק’ יח וכ) יש דמיון רב ומאידך ישנם גם הבדלים רבים, שיש בהם להעיד אולי שמקור שני הפרקים ממקורות שונים.

הדמיון

שני הפרקים דנים בעברות דומות, ומכללן ב-12 עברות מסויימות:
א) נתינתו זרעו למולך (יח,כא; כ,ב-ה), ב) ניאוף אשת איש (יח,כ; כ,י), ג) אשת אביו (יח,ח; כ,יא), ד) כלתו אשת בנו (יח,טו; כ,יב), ה) זכר (יח,כב; כ,יג), ו) אשה ובתה (יח,יז; כ,יד), ז) בהמה (יח,כג; כ,טו-טז), ח) אחותו (יח,ט ויא; כ,יז), ט) נדה (יח,יט; כ,יח), י) אחות אביו או אמו (יח,יב-יג; כ,יט), יא) דודתו (יח,יד; כ,כ), יב) אשת אחיו (יח,טז; כ,כא). המשך…

המקור הכהנייום הכיפוריםס"כסה"קצרעתרע קדמוןשעיר לעזאזל

טהרת המצורע, השעיר לעזאזל והכוחות הדמוניים

בציווי אודות טיהור המצורע נאמר “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת-אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ עַל-מַיִם חַיִּים: אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת-עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת-שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת-הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים: וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה” (ויק’ יד,ד-ז).
כלומר, על הכהן לקחת שתי ציפורים, ולשחוט אחת ואת השניה לשלוח מחוץ לעיר.

המשך…

בין המקור הכהני לדויטרונומיסטידבריםדויטרונומיסתירות בחוקי התורהערי מקלטעריכת המקראריכוז הפולחן

ערי מקלט – מדוע וכמה?

ישנה סתירה לכאורה בין הרובד הכוהני והדויטרונומיסטי, בעניין מספר ערי-המקלט:
ברובד הכוהני (סה”ק) נאמר “כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן: וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם […] וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם: אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה” (במ’ לה,י-יד).
ע”פ פסוקים אלו לאחר כיבוש ארץ כנען, יש לקדש 3 ערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי ו-3 בארץ כנען, סה”כ 6 ערי מקלט. המשך…

אכילת חוליןדבריםדויטרונומיעריכת המקראריכוז הפולחןשחיטת חוליןשתי המהדורות של ספר דברים

פרשת ריכוז הפולחן (דב’ יב) – איחוד של שתי מהדורות

דב’ יב ידוע במחקר כפרשת “ריכוז הפולחן”, פרשה האוסרת לראשונה ביצוע פולחן קרבנות וכדומה במקומות שונים, ומצווה להביא את הקרבנות ואל המקום היחיד – “המקום אשר יבחר יהוה”.

הכפילויות

בקריאת פרשה זו מבחינים מיד בכך שפרשה זו מלאה בציויים כפולים ומכופלים, פרטים החוזרים על עצמם שוב ושוב (ניסוחים דומים החוזרים על עצמם הודגשו): המשך…

עריכת המקראשימוש בשם יהו-ה

תוספת מאוחרת למזמור האלוהיסטי (מב-מג)?

חוקרים רבים עמדו על כך שמזמורים מב-מג אינם אלא מזמור אחד. אחד הסימנים העיקריים לכך הוא הפזמון החוזר בשני המזמורים (מב,ו ויב; מג,ה).

תהלים מב
א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח:
ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:
ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים:
ד) הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:
ו) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו:

המשך…

עריכת המקראשימוש בשם יהו-ה

האוסף האלוהיסטי של ספר תהלים

בעיון מדוקדק בחמשת חלקי ס’ תהלים, עולה עובדה מעניינת. בעוד ספרים א’, ד’ וה’ משתמשים כמעט רק בשם “יהוה”, ספר ב’ לעומתם משתמש תדיר בשם “אלהים”. ראה ההשוואה כדלהלן:
ספר א’ (א-מא):   יהוה = 272,  אלהים = 15
ספר ב’ (מב-עב): יהוה = 32,    אלהים = 165
ספר ג’ (עג-פט):  יהוה = 44,    אלהים = 46
ספר ד’ (צ-קו):    יהוה = 105,  אלהים = 0
ספר ה’ (קז-קנ):  יהוה = 235,  אלהים = 7

לכשנעיין עוד נבחין כי לא רק שספר ב’ מרבה להשתמש בשם “אלהים”, אלא הוא משתמש בשם זה אף כשהיה מתאים הרבה יותר להשתמש בשם “יהוה”.
להלן מספר דוגמאות (דוגמאות אלו מובאות אצל א’ רופא, מבוא לספרות המקרא עמ’ 309-310): המשך…

דבריםדויטרונומיעריכת המקראשתי המהדורות של ספר דברים

שתי המהדורות של ספר דברים

לקובץ החוקים של ספר דברים (יב,א – כו,טו) ישנן שתי הקדמות כידוע. אחת מתחילת הספר ועד ד,מד, והשניה משם ואילך עד יא,לב. בשתי ההקדמות הכותב מדגיש שוב ושוב כי מטרתו היא להציג את ה”חוקים”.
ונשאלת השאלה, מה טעם ראה הכותב לכתוב שתי הקדמות לקובץ החוקים של ס’ דברים בזה אחר זה?

המשך…