נאמר “וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי” (דב’ כז,יא-יג).
מדוע חלוקת השבטים בין שני ההרים היא דווקא כזאת?
המשך…
בפרשת התוכחה (ויק’ כו) ישנו קטע המדבר על חורבן הארץ, גלות ורמז לגאולה. אך עיון בו מראה שישנם חיספוסים באיזכורים אודות הגלות, מה שמביא למסקנה שהפרשה עברה עריכה. אך נראה שהפרשה עצמה נכתבה בגלות וגם נערכה בגלות, כפי שנראה. המשך…
מוכרת נבואתו של ירמיהו שגלות בבל תארך 70 שנה. בפוסט זה נראה שלמעשה אין נבואה שכזו והיא גם לא נתקיימה, אבל למרות זאת מספר כותבים מקראיים נסתבכו עם נבואה זו.
בפרשת הברכות והקללות בספר דברים, ניכר כי בניגוד לפרשה המקבילה בספר ויקרא (כו), כאן הגלות אינה אלא נספח לפרשה.
האם איזכורי הגלות בפרשה זו הינם תוספות מאוחרות?
בפוסט זה אציג השערה לפיה השלטון הבבלי, לאחר חורבן ירושלים והמקדש, איפשר המשך פולחן במקום המקדש, אך האישור היה מצוצמם ואסר הקרבת קרבנות מן-החי. מצב חוקי זה נמשך עד להצהרת כורש.
המשך…בפוסט זה אציג את הטענה, לפיה תפילת שלמה לא נכתבה בידי שלמה המלך אלא בידי גולי גלות יהויכין בבבל, כ-400 שנה לאחר מכן.
לאחרונה יצא ספרו המרתק של פרופ’ יאיר הופמן “התאנים הטובות”, על גלות יהויכין ומורשתה. גלות יהויכין חלה בשנת 597 לפנה”ס, אז הוגלה יהויכין בידי נבוכדנאצר מלך בבל לבבל, בגלות זו הוגלתה גם האליטה השלטונית והכוהנית. רובם התיישבו בשתי ערים: בבל ותל-אביב, הרחוקות זו מזו. יחזקאל ישב בת”א (יחז’ ג, טו), אבל שאר השרים והכהנים ישבו דווקא בבבל.
המשך…פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון. נביא זה מכונה במחקר “ישעיהו השני”. השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?
המשך…בפוסט זה אדון אם רעיון התניית ההבטחה ל”מלכות עולם” לדוד וזרעו, קודמת לחורבן ולגלות בבל או לא.
האם הספרות המקראית המאוחרת המציאה את גלות יהויקים?
בס’ מלכים מסופר שיהויקים בן יאשיהו מלך יהודה מרד בנבוכדנאצר מלך בבל, אך הוא מת כדרך הארץ ונקבר בירושלים, ובנו יהויכין מלך תחתיו.
ראה “בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ: וַיְשַׁלַּח יְהוָה בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים: אַךְ עַל פִּי יְהוָה הָיְתָה בִּיהוּדָה לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה: וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי וְלֹא אָבָה יְהוָה לִסְלֹחַ: … וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (מל”ב כד,א-ו). המשך…