במקרא מובאת מספר פעמים גרסאות שונות של שושלת הכהנים הגדולים בני-צדוק שכיהנה לכאורה עוד בימי הבית הראשון, מימי צדוק הכהן בימי דוד. אך האם ייתכן ושושלת זו כיהנה למעשה רק בבית השני, וכי זו בדיה מאוחרת שנוצרה בעקבות פולמוס הכהונה בה השתלטו בני-צדוק על הכהונה בימי הבית השני?
בדבה”י (א’ ה,כז-מא) מביא את שושלת היוחסין של משפחת בני צדוק מאהרן הכהן ועד ליהוצדק אבי יהושע הכה”ג הראשון של בית-שני:
אהרן > אלעזר > פינחס > אבישוע > בקי > עזי > זרחיה > מריות > אמריה (א’) > אחיטוב (א’) > צדוק (א’) > אחימעץ > עזריה (א’) > יוחנן > עזריה (ב’) > אמריה (ב’) > אחיטוב (ב’) > צדוק (ב’) > שלום > חלקיה > עזריה (ג’) > שריה > יהוצדק
ישנן מספר בעיות ברשימה זו בהשוואה למקורות אחרים כולל מדבה”י עצמו (ראה עוד כאן):
א) דור נוסף נכנס בין מריות לאמריה א’ – עזריה (עז’ ז,א-ג).
ב) דור נוסף נכנס בין אחיטוב א’ לצדוק א’ – מריות (דבה”א ט,י-יא; נחמ’ יא,יא).
ג) השלישיה החוזרת פעמיים ברשימה ובאותו הסדר – אמריה > אחיטוב > צדוק – נראית חשודה.
ד) עזריה ג’ ושריה מתחלפים ביניהם בשתי רשימות זהות (דבה”א ט,יא; נחמ’ יא,יא בהתאמה. ראה גם עז’ ב,ב מול נחמ’ ז,ז). יש לשים לב שאם אותיות ע”ז ב”עזריה” נדבקות אחת לשניה אנו מקבלים – “שריה”.
ה) דבה”י מספר על “עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ לְבֵית צָדוֹק” (דבה”ב לא,י) כמי שהיה הכהן הגדול החל מימי עוזיהו (דבה”ב כו) ועד ימי חזקיהו (שם לא). עוד מספר דבה”י על חלקיהו הכהן כמי שכיהן בימי יאשיהו (דבה”ב לד כמו במקבילה במל”ב כב-כג).
זאת בניגוד לסדר הדורות ברשימות הנ”ל וברשימתו הוא, לפיהן חלקיהו היה אביו של עזריהו, מה שאומר שעזריהו לא כיהן בדור שלפני חלקיהו כדבריו (עזריהו זה אגב, לא נזכר כלל בס’ מלכים). אלא אם חלקיהו הכהן לא היה מבית-צדוק, וכדלהלן, אבל זה תמוה.
ו) כהן-גדול נוסף המוזכר רק בדבה”י הוא “אמריהו כהן הראש” (דבה”ב יט,יא) כמי שכיהן בימי יהושפט (אבי סב סבו של עוזיהו). רק שע”פ רשימת היוחסין הנ”ל אמריה היה בנו של עזריה, אותו עזריה שכיהן לכאורה רק בימי עוזיהו. אלא אם אמריהו זה אינו מבית-צדוק, וכדלהלן.
מלבד רשימה זו ובעיותיה, הבעיה העיקרית היא ההשוואה בין רשימה זו ודומיה לבין הכהנים הגדולים המוכרים לנו ממקורות אחרים כמי שכיהנו בזמן הבית הראשון.
הכהן הראשון הנזכר לאחר דורו של שלמה וצדוק הכהן, הוא יהוידע הכהן (מל”ב יא-יב) שכיהן בימי עתליה ויהואש, שכלל לא נמצא ברשימת בני-צדוק ועדיין היה כהן-גדול (נזכר גם בדבה”ב כב-כד).
הכהן השני הוא אוריה הכהן (מל”ב טז; ישע’ ח,ב), שכיהן בימי אחז!
כהן זה כלל לא נזכר ברשימת בני-צדוק, לא נזכר כלל בדבה”י, אבל עוד יותר מכך הלא לדברי דבה”י בימי אחז (אביו של חזקיהו) מי שהיה כהן-גדול היה בכלל עזריהו מבית-צדוק (כנ”ל)!!!
כפי הנראה היה בבי”ר כהן-גדול שלישי שאינו מבית-צדוק – צפניה בן מעשיה הכהן (ירמ’ כא,א; כט,כה, כט; לז,ג) מימיו של ירמיהו וצדקיהו המלך
על צפניה הכהן נאמר “יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן” (שם כט,כו), כלומר הוא מתואר לכאורה כמי שמכהן בתפקיד זהה לזה שכיהן בו יהוידע הכהן הגדול (!).
כך פירש גם רד“ק (שם): “וזכר יהוידע, לפי שהיה כהן גדול והיה ראש וגדול בדורו, וכן צפניה היה כהן גדול”.
הבעיה עם זה לכאורה, שישנו כהן אחר הנזכר כמי שהיה הכהן הגדול אז – שריה – זה שנזכר ברשימת בני-צדוק, ועוד יותר מכך צפניה הנזכר מתואר כמי שהיה הכהן המשנה. ראה “וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף” (מל”ב כה,יח; ירמ’ נב,כד).
אך מאידך ישנה בעיה גדולה עם “שריה” הלזה:
א) שכן זהו האזכור היחיד שלו בכל הסאגה הזו של ימי צדקיהו והחורבן – הוא כלל אינו נזכר בזכרונותיו ונבואותיו של ירמיהו המספר כל כך הרבה על תקופה זו ועל המקדש!
ב) נקודה חשובה נוספת שיש ליתן עליו את הדעת, והיא ששריה מתואר בתיאור חריג – “כהן הראש”. כינוי זה לכהנים הגדולים חוזר ונשנה אך ורק בדבה”י (דבה”ב יט,יא; כג,יא; כו,כ; לא,י) אבל אינו נזכר כלל לא בספרות בית-ראשון מלבד בפסוק זה ומקבילו, ולא בשאר ספרי המקרא המאוחרים, שכן הכינוי המקובל היה “הכהן הגדול” (מל”ב יב,יא; כב,ד, ח; כג,ד; חגי א,א, יב, יד; ב,ב, ד; זכר’ ג,א, ח; ו,יא; נחמ’ ג,א, כ; יג,כח; דבה”ב לד,ט).
ג) שריה מופיע מצד אחד ככהן הגדול בזמן החורבן, ומצד שני גם כאביו של עזרא הסופר (עז’ ז,א), שהיה בתקופה מאוחרת בהרבה, אך גם כמי שהוא בעצמו ישב בירושלים בימי שיבת ציון (נחמ’ יא,יא).
בעקבות דברים אלו והנ”ל ייתכן לכאורה להציע השערה שכזו, ששריה מבית-צדוק כלל לא היה הכה”ג בזמן החורבן, מי שכן היה הכה”ג היה כאמור צפניה בן מעשיה הכהן.
אז מה קרה לפי השערה זו?
בפולמוס הכהונה הנודע, דרש יחזקאל להדיח מן הכהונה לחלוטין את כל משפחות בני לוי מלבד את משפחת בני-צדוק, רק שבסופו של דבר הלכה למעשה בבית-שני זה נגמר בהדחתן של מספר משפחות כהונה אך לא כולן, כך שכיהנה משפחת בני-צדוק אך גם משפחות שיוחסו כנראה על אביתר הכהן מימי דוד ושלמה המשיכו בכהונתן.
רק שמשפחת בני-צדוק הצליחה עכ”פ להשתלט על הכהונה הגדולה בידי יהושע בן יהוצדק הכהן מימי זרובבל, ובידי עזרא הצדוקי, עד שהודחה בידי החשמונאים.
לאחר שנשתלטה משפחת בית-צדוק על הכהונה הגדולה, באו לשכתב את ההיסטוריה והכניסו את שריה (עזריה?) סבו של יהושע בן יהוצדק כמי שהיה “כהן הראש” בעת החורבן (ואת צפניה הכה”ג הורידו בסיפור לדרגת כהן המשנה), את חלקיהו הכהן בימי יאשיהו ייחסו על בית-צדוק ודבה”י אף הכניס את אמריהו ועזריהו מרשימת בית-צדוק בתוך הסיפור על ימי הבית הראשון (רק שלא בסדר ה’נכון’).
אך זו אמנם השערה מעניינת, אבל לתחושתי ולדעתי אין בה ממש.
צפניה בן מעשיהו הכהן סה”כ היה ראש שומרי הסף שהיה אחראי על הנכנסים למקדש, ולכן יכל עקרונית למנוע את כניסתו של ירמיהו למקדש.
יהוידע הכהן מינה פקידים שיהיו אחראים על הסדר במקדש: “וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית יְהוָה” (מל”ב יא,יח).
דבה”י, כנראה על סמך המסופר על צפניה בן מעשיהו הכהן, הבין כך את המינויים שעשה יהוידע: “וַיַּעֲמֵד הַשּׁוֹעֲרִים עַל שַׁעֲרֵי בֵּית יְהוָה וְלֹא יָבֹא טָמֵא לְכָל דָּבָר” (דבה”ב כג,יט).
לגבי בית צדוק עצמו, אכן לא ברור מה היה בתקופת המלוכה, והאם וכמה מהכהנים הגדולים היו מבית צדוק. ואכן ברור שאין לקבל את רשימת היוחסין של בית-צדוק המובא בדבה”י, וגם לא את מה שהוא מספר על הכהנים הגדולים מבית-צדוק כמו על עזריה שסותר את הנאמר במלכ’ וישע’ על אוריה הכהן.
עם זאת, כדי לשלול לחלוטין את הכהונה הגדולה של בית צדוק בתקופת המלוכה (לא צדוק עצמו ודור או שניים אחריו), צריכים ראיות וסיבות טובות יותר. ויל”ע.
עזרא הצדוקי?
נראה שצפניה, שלא היה מכהני בית צדוק, החליף את יהוידע – או אולי את בנו “שריה” שהיה אמור לשרת במקומו – בזמן שהלז הוגלו לבבל יחד עם יהויכין, ועם שאר כהנים לבית צדוק כמו יחזקאל. זו כנראה הסיבה שיחזקאל, שמעדיף את בית צדוק, מגלה עוינות רבה לכהנים שנשארו לשבת בירושלים (וירשו את מקומו של בית צדוק, בימי צדקיהו); ויש לו מיני חזיונות שבהם הוא “רואה אותם” (בדמיונו) מחללים את המקדש בסתר…