עזרא

המסורת המקובלת היא שמי שכתב את התורה מראשיתה לסופה, מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל”, הוא משה. אך האם התורה מציגה עצמה כך?
אראה כאן, שתפישה זו אמנם נוצרה כבר בתקופה המקראית, אבל רק בתקופת הבית השני, זו אינה תפישת התורה עצמה לגבי עצמה וזו גם לא היתה תפישתם של בני הבית הראשון את התורה.
המשך…

במקרא נזכרו מספר גילים שונים לתחילת שירותו של הלוי במשכן ובמקדש, מה פשר הענין? המשך…

שיבת ציון החלה עם עלייתו של זרובבל, זרובבל בן שאלתיאל. לא ברור מדוע, אבל ייחוסו של זרובבל כלל אינו ברור. המשך…

רשימות היוחסין של משפחת הכוהנים הגדולים של בית צדוק מופיעה מספר פעמים במקרא. הרשימות אינן זהות זו לזו, אין אפילו שתי רשימות זהות, מה שמעלה סימן שאלה גדול על האמינות ההיסטורית של רשימות אלו. המשך…

היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר, עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת, הפוכה אפילו. המשך…

ברובד הכוהני נאמר “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן–זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה” (ויק’ כג,כד-כה), וכן “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (במ’ כט,א).
מועד זה אינו נזכר בס’ הברית הגדול והקטן, וגם לא בס’ דברים. החג גם אינו נזכר בכל ספרות בית-ראשון, אבל זה לכשעצמו אינו מוכיח דבר. המשך…

מפורסמת “הצהרת כורש” בה כורש מלך פרס התיר לגולי יהודה לחזור לארצם לבנות את המקדש. הימצאותה של כתובת מקבילה באכדית מאפשרת לבחון את אמיתותה של הצהרה זו.

המשך…

ישנן במקרא לא מעט דוגמאות לטעויות העתקה בגלל אותיות דומות בכתב הארמי, המכונה גם ‘אשורי’, בו אנו רגילים להשתמש, כמו חילופי ד’ ור’, י’ וו’, ב’ ופ’ וכדומה. בפוסט זה אראה דוגמאות לחילופי אותיות שנעשו כנראה עוד בכתב העברי העתיק, כתב שהיה בשימוש בתקופת בית-ראשון עד לאמצע תקופת בית-שני.

בפוסט זה אציג השערה לפיה השלטון הבבלי, לאחר חורבן ירושלים והמקדש, איפשר המשך פולחן במקום המקדש, אך האישור היה מצוצמם ואסר הקרבת קרבנות מן-החי. מצב חוקי זה נמשך עד להצהרת כורש.