המסורת המקובלת היא שמי שכתב את התורה מראשיתה לסופה, מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל”, הוא משה. אך האם התורה מציגה עצמה כך?
אראה כאן, שתפישה זו אמנם נוצרה כבר בתקופה המקראית, אבל רק בתקופת הבית השני, זו אינה תפישת התורה עצמה לגבי עצמה וזו גם לא היתה תפישתם של בני הבית הראשון את התורה.
המשך…
מה מטרת שנת השמיטה? מסתבר שנחלקו בזה מקורות התורה. המשך…
העם מתבשר שהאל ישלח לפניהם מלאך שיביא אותם לארץ כנען, שליחת המלאך מוצגת כדבר חיובי. אך באיזכור אחר של שליחת המלאך היא מוצגת דווקא כדבר שלילי! ובמקום שלישי הוא מושמט בכוונה תחילה! המשך…
בסיפור מעמד הר סיני נאמר “וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָה יִתְקַדָּשׁוּ” (שמ’ יט,כב), “וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְהוָה” (שם,כד).
מי הם הכהנים הללו? הלא מדובר בתיאור שלב קודם לכהונת אהרן וקדושת הלויים בכלל? המשך…
אברהם נתבשר פעמיים על לידת יצחק בשני סיפורים שונים, האם שני הסיפורים יודעים זה על זה? המשך…
איסור בישול גדי בחלב אמו נזכר בתורה שלוש פעמים, פעמיים בהקשר פולחני – “רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ” (שמות כג,יט; לד,כו), ופעם שלישית בהקשר של איסורי אכילה והנאה – “לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ” (דברים יד,כא). המשך…
נאמר “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה” (דב’ טז,א). חז”ל הבינו מפסוק זה שהכתוב מחייב שחג הפסח יחול דווקא בחודש האביב, ולכן יש לעבר לעתים את השנה בחודש נוסף כדי לוודא שהחג יחול בזמן האביב.
אך האמנם זהו פשוטו של מקרא? האם הפסוק מציג לנו למעשה תאריך אחר לחג מאשר י”ד לחודש ניסן? המשך…
בפוסט אחר הראיתי שלשונה של פרשת “עשרת הדברות” היא דויטרונומיסטית (אסכולת ספר דברים). עובדה זו תמוהה למדי בגירסתה בס’ שמות (כ,א-יג), שכן המעטפת של פרשה זו הינה קדם-דויטרונומיסטית (שמ’ יט; כ,יח-כו), ואם כך מה עושה קטע דויטרונומיטסי בתוך טקסט קדם-דויטרונומיסטי? האם קטע הדברות הינו הקטע המקורי או תוספת מאוחרת? המשך…
בפוסט זה נראה ש”פרשת המן” משלבת בתוכה שתי מסורות שונות כשאחת מהן מתכתבת עם זו שבפרשת “בשר התאווה”. המשך…