חודש: נובמבר 2019
האם יעקב ברח לחרן או הלך לשם בשליחות?
יעקב בורח לחרן אל לבן דודו ונשלח בידי הוריו כדי למצוא לו אשה.
האם מדובר בכלל בשני סיפורים שונים?
נשות עשיו – ממסורת אחת למסורות סותרות
ישנן בתורה מסורות סותרות בשאלת זהותן של נשותיו של עשיו בנו של יצחק.
מסורת אחת, במסגרת סיפור הברכות שנתן יצחק לבניו יעקב ועשיו ובריחת יעקב לפדן-ארם, כותבת כך:
“וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי: וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה” (בר’ כו,לד-לה). כמו כן נאמר “וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה” (בר’ כח,ח-ט). המשך…
הדיאלקט הישראלי והמקרא
העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת-יהודה, או כמו שהמקרא מכנה שפה זו בשם “יהודית” (מל”ב יח,כו וכח; ישע’ לו,יא ויג; דהי”ב לב,יח. וראה נח’ יג,כד). כבר מהכינוי המקראי ניתן להבין שכנראה בממלכת-ישראל לא דיברו “יהודית”, אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה את הדיאלקט הישראלי כאן בשם “ישראלית”).
למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי, אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת-ישראל, וקצת מתוך המקרא.
אמר לא או אמר לו?
נאמר “וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ” (בר’ כג,י-יא).
הפרשנים המסורתיים התקשו בפירוש הלשון הקשה “לא אדני שמעני” (ר’ רש”י, ראב”ע ורשב”ם), קושי הנובע מכך שהרי עפרון הסכים לתת את מה שביקש אברהם, ולכן המילה “לא” אינה מובנת.
המלאכים אצל לוט בסדום ופרשת פילגש בגבעה
ישנו דמיון רב בין הסיפור אודות ביקור המלאכים בבית לוט בסדום לבין סיפור פלגש בגבעה, בולט במיוחד גרעין הסיפור המשותף אודות בין העיר המתדפקים על הבית ומבקשים לאנוס את האורח/אורחים, ובעל הבית בשניהם מציע שיאנסו את בנות הבית במקום את האורח/אורחים. המשך…
האמנם 70 שנות גלות בבל?
מוכרת נבואתו של ירמיהו שגלות בבל תארך 70 שנה. בפוסט זה נראה שלמעשה אין נבואה שכזו והיא גם לא נתקיימה, אבל למרות זאת מספר כותבים מקראיים נסתבכו עם נבואה זו.
הגירסה הכוהנית להפיכת סדום ועמורה
סיפור הפיכת סדום ועמורה הוא בעיקרון סיפור שהטקסט שלו משוייך בעקרון למקור אחד ויחיד – מקור י’ [ספר יהוה]. עם זאת הבחינו במחקר בחריגה מסקרנת המשוייכת לכאורה למקור אחר. המשך…
המקור הישראלי בו השתמש מחבר ספר מלכים
מחבר ס’ מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל”ספר דברי הימים למלכי ישראל” או ל”ספר דברי הימים למלכי יהודה” בהתאם, מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה.
מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם.
“עמק המלך” (בר’ יד,יז) – אנכרוניזם?
נאמר “וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ: וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן” (בר’ יד,יז-יח).
היכן הוא “עמק המלך”?