מי היה הכהן הגדול בימי שלמה?
2257
חודש: דצמבר 2019
עיון: האם ניתן לתארך את ספר דניאל לפי לשונו?
מלשונו של ס’ דניאל עולה לכאורה, שזמן חיבורו אינו ראשית תקופת בית-שני כפי שהוא מוצג לכאורה בידי המחבר אלא מהתקופה ההלניסטית. כך עולה הן מניתוח הלשון העברית של ס’ דניאל והן מלשון הארמית שבספר, גם מאזכור מילים יווניות בספר. המשך…
הפרות והשיבולים בחלום פרעה היו “דקות” או “רקות”?
מסופר שפרעה ראה בחלומותיו, שבע פרות רעות ושבע פרות טובות, שבע שיבולים צנומות ושבע שיבולים מלאות וטובות.
ניתן בנקל לשים לב, שהפרות והשיבולים הרעות, מתוארות לעיתים כ”רקות” ברי”ש ופעמים כ”דקות” בדל”ת. המשך…
רשימת מלכי אדום – הוכחה לאיחור כתיבת התורה
אחד הנושאים המרתקים בביקורת המקרא הוא נושא תיארוך ספרי המקרא ובראשם ספר התורה והנה מעיון בתורה עולה כי הכותבים כלל לא העלו על דעתם להציג את התורה (את ה”חומש”) כמי שנכתבה בימיו ובידו של משה.
דוגמה מפורסמת מבין הראיות למסקנה זו היא רשימת מלכי אדום בתורה. המשך…
עיון: לשונו של מחבר ספר מלכים, כלי לזיהוי עריכה ועיבוד מקורותיו
בספר דברי הימים קל יחסית לזהות מה הינו העתקה ממקור קודם ומה נכתב או נערך בידי המחבר בלשונו שלו, שכן בידינו המקורות העיקריים בהם השתמש המחבר – הספרים בראשית, שמואל ומלכים. לא כך לגבי ספר מלכים, למעט הקבלות בתיאורי מלכותו של חזקיהו (מל”ב יח-כ) עם הכתוב בספר ישעיה המונח לפנינו, אין בפנינו את המקורות בהם השתמש המחבר.
הדרך העיקרית להבחנה בין מה שהעתיק המחבר ממקורותיו כלשונם לבין עיבודים וקטעים המנוסחים בידי המחבר עצמו, היא בזיהוי לשונו של המחבר. איך עושים זאת?
המשך…
הצהרת כורש, גליל כורש וזורואסטריות
מפורסמת “הצהרת כורש” בה כורש מלך פרס התיר לגולי יהודה לחזור לארצם לבנות את המקדש. הימצאותה של כתובת מקבילה באכדית מאפשרת לבחון את אמיתותה של הצהרה זו.
הערה: ‘ויאמר שאול אל יהוה הבה תמים’? מה זה?
נאמר “וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם: כִּי חַי יְהוָה הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל הָעָם: וַיֹּאמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל שָׁאוּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ” (שמ”א יד,לח-מא).
מה הפשר “הבה תמים”? הלא שאול מחפש את החוטא, לא את התמים?
הנביא יואל – האם הוא חי בימי שיבת ציון?
הן בקרב הפרשנים המסורתיים והן במחקר ניתנו תיארוכים רבים ושונים לימי פעולתו של הנביא יואל בן פתואל, ההוא מספר יואל, מתרי-עשר, תיארוכים בטווח של כ-500 שנה, מימי יהורם מלך יהודה במאה ה-9 לפנה”ס ועד תלמי בסוף המאה ה-4 לפנה”ס. ברשומה זו אציג את הדעה השלטת כיום במחקר, לפיה יואל היה נביא שפעל בימי שיבת ציון, כנראה בראשית המאה ה-5 לפנה”ס.
משמרות הכהונה של דבה”י ודמות בדיונית שנוצרה מטעות סופר
בפוסט זה נראה סיבה נוספת לפקפק בתיאוריו של מחבר דבה”י אודות משמרות הכהונה והלוייה, זאת בעקבות שימושו בדמות בדיונית, דמות שנוצרה מטעות סופר בספר שמואל!