בתורה מסופר שפרעה ראה בחלומותיו, שבע פרות רעות ושבע פרות טובות, שבע שיבולים צנומות ושבע שיבולים מלאות וטובות.
ניתן בנקל לשים לב, שהפרות והשיבולים הרעות, מתוארות לעיתים כ”רקות” ברי”ש ופעמים כ”דקות” בדל”ת. המשך…
ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט, כפרשנות בדרך כלל, אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר.
בסיפור מגדל בבל ישנם כמה חיספוסים הגורמים לחשוד שהסיפור הינו הרכבה של שני מקורות שונים לכדי סיפור אחד, או שיש כאן עדיין סיפור אחד. המשך…
נאמר “מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ” (בר’ ז,ב). מה לבהמה ול”איש ואשתו”? מה הנוסח המקורי?
בנביאים נזכרים הפלשתים כמי שמוצאם הוא מהאי כפתור, ראה “הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר” (עמ’ ט,ז), וכן “כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר” (ירמ’ מז,ד). אך בתורה הדבר כלל לא ברור. המשך…
נאמר “וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל: מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה: שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ” (בר’ ז,ז-ט).
חוקרים רבים נסתבכו עם קטע זה לאיזה מן המקורות לשייכו, לס”י (או סי”א1), לס”כ או לשניהם.
אחת הפרשיות המפורסמות בחקר המקרא לייצוג הרעיון של פרשה המורכבת ממקורות שונים, היא פרשת המבול.
בפוסט זה אציג את העמדה המקובלת במחקר לפרשה זו.
בתקופה ההלניסטית והחשמונאית, היה פולמוס גדול בין הכתות היהודיות לגבי לוח השנה. כשהלוח הנגדי המפורסם ביותר כמי שעמד מול הלוח הפרושי שהיה ירחי-שמשי, הוא הלוח הקומראני בן ה-364 ימים בשנה.
הלוח הקומראני היה מחולק לרבעים בני 3 חודשים, חודשיים בני 30 יום, וחודש שלישי בן 31 ימים. כך שכל רבע היה בן 91 יום, ושנה שלמה 364 ימים כאמור, שהם גם 52 שבועות שלמים. המשך…