“ויהי כן” – נוסח משובש בנוסח המסורה
לאורך פרשת הבריאה (בר’ א) חוזרים שני היגדים “ויהי כן” ו”וירא אלהים כי טוב” בצורות שונות. המשך…
לאורך פרשת הבריאה (בר’ א) חוזרים שני היגדים “ויהי כן” ו”וירא אלהים כי טוב” בצורות שונות. המשך…
ידוע וברור הדבר שהדמות האנושית הראשונה לפי המסורת המקראית היא דמות בשם “אדם”. בפוסט זה אראה סימנים ברורים למדי שהיתה מסורת מקראית חלופית לסדר הדורות הראשונים, בה הדמות הראשונה אינה “אדם” אלא דמות בשם “אנוש”. ממסורת זו נוצר ונותר המונח ‘בני אנוש’ ל’בני אדם’.
בפוסט זה אביא מספר דוגמאות לפסוקים בתורה שנשתבשו בידי מעתיקים ונתקבעו בנוסח המסורה כשהתקדש הנוסח הנוכחי.
בפוסט אציג את התפישה המקראית לפיה לאחר האכילה מעץ הדעת, המוות הוא המבדיל העיקרי בין אל לאדם.
בפרשת חטא עץ-הדעת נאמר “וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן–אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן-תְּמֻתוּן: וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל-הָאִשָּׁה לֹא-מוֹת תְּמֻתוּן: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע” (בר’ ג,ב-ה).
מקטע זה עולה לכאורה שההבדל בין אלהים לאדם, מתבטא בשני דברים: א’, ידיעת טוב ורע. ב’, מוות. המשך…
בציווי אודות טיהור המצורע נאמר “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת-אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ עַל-מַיִם חַיִּים: אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת-עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת-שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת-הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים: וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה” (ויק’ יד,ד-ז).
כלומר, על הכהן לקחת שתי ציפורים, ולשחוט אחת ואת השניה לשלוח מחוץ לעיר.