המזבח במשכן מכונה “מזבח הנחושת”, כך גם המזבח במקדש שלמה. האם לפי התיאור המקראי מדובר על אותו מזבח?
הפוסט אינו דן בהיסטוריות של “מזבח הנחושת”, אלא בבירור התיאור המקראי אודותיו. כלומר, האם המקרא מכוון לתאר את מזבח העולה במקדש שלמה כמי שהיה אותו מזבח המסופר שהיה במשכן במדבר?
המשך…
במקרא כמה וכמה קטעים מקבילים, קטעים שאחד מהם הועתק מחבירו או שניהם ממקור שלישי. קטעים מקבילים שכאלו נותנים לנו את ההזדמנות להשוואה בין גירסאות שונות ומראים לנו לא פעם איך העתקות שכאלו קיבעו במקרא גירסאות משובשות. המשך…
בדיני הנזיקין בתורה אנו מוצאם את החוק המחייב אדם לשלם נזקי בהמתו שאכלה בשדה של מישהו אחר. סתירה פנימית לכאורה בפסוק, יכולה ללמד אותנו שהטקסט חסר, טקסט שקיים בעדי נוסח אחרים, כמו הנוסח השומרוני ותרגום השבעים.
המשך…
מה הסיפור של הפסוק בשמות כג,יג? האם הוא במקומו ומהיכן מקורו?
המשך…
בפוסט אחר הראיתי שלשונה של פרשת “עשרת הדברות” היא דויטרונומיסטית (אסכולת ספר דברים). עובדה זו תמוהה למדי בגירסתה בס’ שמות (כ,א-יג), שכן המעטפת של פרשה זו הינה קדם-דויטרונומיסטית (שמ’ יט; כ,יח-כו), ואם כך מה עושה קטע דויטרונומיטסי בתוך טקסט קדם-דויטרונומיסטי? האם קטע הדברות הינו הקטע המקורי או תוספת מאוחרת? המשך…
בפרשת היתר הבמות בס’ הברית, נזכר איסור לעלות במדרגות למזבח: “וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו” (שמ’ כ,כב). טעם האיסור, כי בעליה ב”מעלות” – מדרגות, יש גילוי ערוה. שכן בזמניהם לא נהגו ללבוש לבוש תחתון, אלא רק בגד עליון כעין שמלה.
האם ישנה סתירה לחוק זה ממקום אחר במקרא? ולמעשה האם למזבח במקדש דווקא כן היו מדרגות? המשך…
בפוסט זה נראה ש”פרשת המן” משלבת בתוכה שתי מסורות שונות כשאחת מהן מתכתבת עם זו שבפרשת “בשר התאווה”. המשך…
פרשת המן וגניזת צנצנת המן נזכרת לפני הקמת המשכן ולפני הקדשת אהרן ובניו לכהונה. אך המעיין בפסוקים על צנצנת המן יראה שפרשה זו לכאורה אינה במקומה הכרונולוגי. המשך…