חודש: מרץ 2020

האם הר חרמון הוא “הר האלוהים”? ייתכן בהחלט שכן, כך עולה לכאורה מהמקרא. המשך…

על אלקנה מסופר שהיה עולה עם משפחתו לשילה, כדי לזבוח את “זבח הימים” (שמ”א א,כא; ב,יט). מצוין שאלקנה היה עושה כך “שנה בשנה” (שם א,ז) ו”מימים ימימה” (שם א,ג; ב,יט), כלומר פעם בשנה היה עולה לשילה לזבוח את “זבח הימים” (ראה שמ’ יג,י; שופ’ יא,מ; כא,יט).
מה הוא אותו “זבח הימים”? האם הוא חלק מחג ציבורי או משהו משפחתי?
המשך…

מה דינו של המועל בקדשים בשוגג? עיון בפסוקים מעלה שישנה סתירה בענין זה. המשך…

סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים, פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ’ כה-לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ’ לה-מ). פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה.
נשאלת השאלה, האם שתיהן, הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע, נכתבו בידי כותב אחד? המשך…

נאמר “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (שמ’ לח,כא). ניסוח פסוק זה תמוה למדי, וכנראה יש בו קטע שהוא תוספת מאוחרת, בשוגג או במזיד. המשך…

נאמר “עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” (אס’ ט,יט).
המלים “היושבים בערי הפרזות” נראות כהערה הבאה לפרש את המונח “היהודים הפרזים”, ולומר שהכוונה היא לאלו היושבים בערים שאינן מוקפות חומה, כך בפשטות.
אך האם זו הערה מקורית של המחבר או תוספת מאוחרת? המשך…

נאמר “וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת-הָאֶשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל-עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו” (שמ”א כב,ו).
ישנה בעיה בפסוק, שכן הגבעה ורמה הן שתי ערים שונות. כבר חז”ל במדרש הבחינו בכך וענו על כך בצורה דרשנית. אבל מה עם הפשט? המשך…