פרשת פנחס

פרשת קרבן התמיד מופיעה בתורה פעמיים (שמ’ כט,לח-מב; במ’ כח,ג-ח), ובניסוח דומה בעיקרו.
ונשאלת השאלה, מי העתיק ממי?
המשך…

ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים:
בטקס הכיפורים נאמר “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה […] וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה” (ויק’ טז,ג-ה).

המשך…

ברובד הכוהני נאמר “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן–זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה” (ויק’ כג,כד-כה), וכן “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (במ’ כט,א).
מועד זה אינו נזכר בס’ הברית הגדול והקטן, וגם לא בס’ דברים. החג גם אינו נזכר בכל ספרות בית-ראשון, אבל זה לכשעצמו אינו מוכיח דבר. המשך…

נאמר “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה” (דב’ טז,א). חז”ל הבינו מפסוק זה שהכתוב מחייב שחג הפסח יחול דווקא בחודש האביב, ולכן יש לעבר לעתים את השנה בחודש נוסף כדי לוודא שהחג יחול בזמן האביב.
אך האמנם זהו פשוטו של מקרא? האם הפסוק מציג לנו למעשה תאריך אחר לחג מאשר י”ד לחודש ניסן? המשך…

במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – ‘שמיני עצרת’, חג זה לא נזכר בספר דברים. עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת, האם ניתן להוכיח זאת?
בפוסט זה אוכיח ש’שמיני עצרת’ לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!

המשך…

החג של האחד לחודש השביעי מוגדר בספר במדבר (כט,א) כ”יום תרועה”, לעומת זאת בספר ויקרא ההגדרה היא “שבתון זכרון תרועה” (כג,כד).
מה ההבדל בין שתי ההגדרות? מדוע השינוי? ומי שינה? ומדוע?

המשך…

בפוסט זה אציג את הטענה לפיה קרבן העומר ומנחת הבכורים היו תחילה רק קרבנות פרטיים שפרשת קרבנות המועדים הכוהנית (במ’ כח-כט) אינה יודעת עליהם, שרק בשלב מאוחר יותר הפכו לקרבנות ציבור ובאו בפרשת המועדים של סה”ק (ספר הקדושה).

המשך…

מתי הוא “ראש השנה” במקרא? האם בחג הסוכות?

הביטוי “ראש השנה” נזכר במקרא פעם אחת בלבד: “בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה” (יחז’ מ,א).

בפשטות משתמע שאצל יחזקאל אין הכוונה ליום מסוים, אלא אצלו “ראש השנה” הוא כינוי לתחילת השנה, או לייתר דיוק – לחודש הראשון, וכך מובן הצירוף “בראש השנה בעשור לחודש”. כלומר, הכוונה היא לכאורה לחודש ניסן – החודש הראשון במקרא. המשך…

במקרא ניתן להתרשם שהיו לאורך תקופות המקרא מנהגים שונים לגבי “עולת התמיד”, מן הדוגמאות שנראה להלן עולה לכאורה שעולת הערב הינה התפתחות מאוחרת בקרבנות התמיד.

המשך…

ברבדים הקדם-דויטרונומיסטי והדויטרונומיסטי (סה”ב וס”ד), נמנו שלושת הרגלים בהגדרת “חג”:
ראה “שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה” (שמ’ כג,יד-טז).
וכן “שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת” (דב’ טז,טז).

לעומת זאת ברבדים הכהניים (ס”כ וסה”ק), רק שניים מהרגלים מוגדרים כ”חגים”, ואילו שבועות אינו חג כשאר המועדים. המשך…