הערות גליון שנכנסו למקרא?
ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט, כפרשנות בדרך כלל, אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר.
ישעיה
“משא בבל” (ישע’ יג-יד), האמנם משא על בבל?
בפרק יג בישע’ מתחיל חלק ה”משאות” של ישעיהו על מספר עמים, כשהוא פותח ב”משא בבל”. ב”משא בבל” הוא מנבא את חורבנה המוחלט של בבל (יג,יט-כב) ואת שיבת ציון (יד,א-ב).
ישנן מספר בעיות ב”משא בבל” הזה: המשך…
אותיות מנצפ”ך, מתי נתחדשו?
באלפבית היהודי ישנן חמש אותיות “מנצפך” שנכתבות שונה על פי המיקום שלהן, שכשהן נכתבות בסוף מילה הן נכתבות בצורה שונה. בכתב בעברי העתיק (המכונה “דעץ”) אין צורות כפולות לאותיות, והן קיימות רק בכתב המכונה “אשורי”. המשך…
הצהרת כורש, גליל כורש וזורואסטריות
מפורסמת “הצהרת כורש” בה כורש מלך פרס התיר לגולי יהודה לחזור לארצם לבנות את המקדש. הימצאותה של כתובת מקבילה באכדית מאפשרת לבחון את אמיתותה של הצהרה זו.
האמנם 70 שנות גלות בבל?
מוכרת נבואתו של ירמיהו שגלות בבל תארך 70 שנה. בפוסט זה נראה שלמעשה אין נבואה שכזו והיא גם לא נתקיימה, אבל למרות זאת מספר כותבים מקראיים נסתבכו עם נבואה זו.
אותיות מתחלפות ומשמעויות חדשות
ישנן במקרא לא מעט דוגמאות לטעויות העתקה בגלל אותיות דומות בכתב הארמי, המכונה גם ‘אשורי’, בו אנו רגילים להשתמש, כמו חילופי ד’ ור’, י’ וו’, ב’ ופ’ וכדומה. בפוסט זה אראה דוגמאות לחילופי אותיות שנעשו כנראה עוד בכתב העברי העתיק, כתב שהיה בשימוש בתקופת בית-ראשון עד לאמצע תקופת בית-שני.
המשך…“ישעיהו השני” – על מה ולמה?
פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון. נביא זה מכונה במחקר “ישעיהו השני”. השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?
המשך…חזקיהו, מסע סנחריב והנבואה שלא התממשה
הצצתי בס’ עולם התנ”ך על מלכים, בראשיתו (ח”א עמ’ 17) ישנה טבלה שנערכה בידי פרופ’ גרשון גליל, בה הוא מסכם את התאריכים בתקופת המלוכה “שניתן לקבוע אותם במידה רבה של ודאות” כלשונו, ע”פ כתבים אשוריים. ואני מעתיק מדבריו:
זכריה הנביא – האחד, הראשון או השני?
ס’ זכריה מיוחס לזכריה הנביא, שחי בתחילת תקופת שיבת-ציון, כנזכר בפסוק הפתיחה לספר: “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר” (זכר’ א,א).
והנה בשנת 1785, טען הארכבישוף האנגלי ניוקום, שרוב החצי השני של ס’ זכריה (פרקים ט-יד), אינו משל זכריה הנביא בן זמנו של חגי הנביא, אלא מנביא אחר!
בפוסט זה אביא את ההוכחות לטיעון זה, ואביא את ההשערה מי הוא הנביא הזה ובאיזו תקופה חי. המשך…