פרשת חקת

מי-מריבהמסה ומריבהעריכת המקרא

מי מריבה ומסה ומריבה – שני סיפורים שונים או שתי גירסאות לסיפור אחד?

ישנן שתי פרשיות של “מי מריבה” בתורה. האחת בס’ שמות (יז), והשניה בס’ במדבר (כ). הראשונה מסתיימת בטוב: משה הכה את הסלע ויצאו מים, ואילו השניה מסתיימת ברע: משה אכן הכה את הסלע, אך משהו שם נחשב לו חטא, והתחבטו הפרשנים מאוד מה היה חטאו, ובמיוחד מה היה חטאו של אהרן שלא נראה כי עשה שם דבר. המשך…

בין המקור הכהני לדויטרונומיסטידבריםדויטרונומיהמקור הכהניחטאמי-מריבהמרגליםמשה

מדוע לא נכנס משה לארץ?

הסיפור הידוע מדוע לא נתן האל למשה להכנס לארץ כנען, הוא בגלל שהוא ואהרן אחיו המרו את פי האל, כשהיכו את הסלע להוציא ממנו מים. זה אכן התיאור בס’ במדבר, אבל בס’ דברים אנו מקבלים תמונה אחרת לגמרי, לפיה לא משה הוא החוטא אלא העם! המשך…

השערת התעודותהתורה השומרוניתמעפיליםנוסח המסורהסיחון מלך חשבוןעריכת המקראשומרונים

התורה השומרונית כבסיס עובדתי להשערת התעודות – דוגמאות נוספות

כתבתי בעבר בהרחבה על הריאליה של השערת התעודות למול הנוסח השומרוני ההרמוניסטי לתורה1. בפוסט זה אביא דוגמאות נוספות, דוגמאות המראות הרכבת תעודות שונות לכדי רצף אחד, כולל שימוש הקטעי פסוקים. המשך…

ניקוד מעל מלים ואותיותעריכת המקרא

ניקוד מעל מילים במקרא

במקרא ישנם 16 מקומות בהם יש נקודות מעל (ופעם אחת מתחת) למילים או אותיות, שמטרתן לסמן שיש למחוק מילה או אות זו.
כך גם בדברי חז”ל: “עשר נקודות בתורה … למה? אלא כך אמר עזרא, אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך, אומר אני לו כבר נקדתי עליהן. ואם אומר לי יפה כתבת, אעביר נקודה מעליהן” (אבות דר”נ לד,ד). המשך…

גד (שבט)דבריםדויטרונומימנשה (שבט)קדם-דויטרונומיסטיראובן (שבט)תנאי בני גד ובני ראובןתקופת המדבר

“תנאי בני גד ובני ראובן” – מה עם חצי שבט המנשה?

בס’ במדבר מסופר שבני גד ובני ראובן פנו אל משה בדרישה שיתן להם לגור בעבר הירדן המזרחי, משה נענה בסופו של דבר לדרישתם, בתנאי שיבואו לוחמיהם לעזור בכיבוש ארץ כנען.

כידוע בעבר הירדן המזרחי ישבו גם חצי שבט המנשה, איך הם קשורים לשם ולסיפור עם משה? המשך…

עריכת המקראתקופת המדבר

רשימת המסעות והשימוש בה בידי העורך

בפוסט זה אציג את טענתי, שעורך התורה השתמש ברשימת המסעות במדבר ופיזר את תחנותיה בין הסיפורים בתורה.

נאמר “וַיְחַזֵּק יְהוָֹה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָהוַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן” (שמ’ יד,ח-ט).

מהיכן בני ישראל “יוצאים” עתה? היציאה ממצרים הלא היתה כבר קודם לכן? המשך…

חטאטהרהטומאהיום הכיפוריםמקדשמשכןפרה אדומהקדושה

חטאים מטמאים את המקדש – התפישה הכהנית

בפרשת פרה אדומה נאמר “הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים: הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר: כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ” (במ’ יט,יא-יג).

בקטע זה מובעת האיסור להשאר טמא. לאדם הנטמא ישנו תהליך ברור ומסודר של היטהרות, וכמו במקרה זה – אדם הנטמא למת נטמא מיד ל-7 ימים. ביום ה-3 לטומאתו עליו להתחטא במי אפר הפרה האדומה, וכן ביום ה-7 והאחרון לטומאתו. מודגש עוד בקטע, שאם האדם אינו מתחטא, טומאתו לא עוברת לאחר שבעת ימי הטומאה. ועוד יותר מזה מודגש שמי שאינו מתחטא נענש בעונש הכרת, מכיון שנשאר בטומאתו.

ברצוני להתמקד דווקא בנקודה אחרת בקטע המצוטט: “כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא” (יג). המשך…