מסופר בתורה, שסמוך למותו של יעקב בהיותו חולה, הגיע אליו יוסף עם שני בניו, מנשה ואפרים. יעקב אמר לו ששני נכדיו הם כשניים מבניו – ראובן ושמעון וברך אותם בברכה המפורסמת “המלאך הגואל אותי …”.
מספר קשיים בסיפור מצביעים על כך שייתכן והסיפור הזה, על כל פנים חלקו העיקרי, אינו נמצא במיקומו המקורי. המשך…
שבטי ישראל נחלקו במקרא לארבע קבוצות, כשכל קבוצה משוייכת לאמא שונה: רחל, לאה, בלהה וזלפה. כשבני שתי הקבוצות הראשונות מוגדרים “בני הגבירות” ובני שתי הקבוצות השניות מוגדרים “בני השפחות”.
האם ואיזה מציאות היסטורית עומדת מאחורי חלוקות אלו? המשך…
בתורה מסופר שפרעה ראה בחלומותיו, שבע פרות רעות ושבע פרות טובות, שבע שיבולים צנומות ושבע שיבולים מלאות וטובות.
ניתן בנקל לשים לב, שהפרות והשיבולים הרעות, מתוארות לעיתים כ”רקות” ברי”ש ופעמים כ”דקות” בדל”ת. המשך…
הסיפור מוכר, יעקב מעמיד מצבה ונוסך עליה שמן וקורא למקום בית-אל. רק שהסיפור הזה מופיע פעמיים בשני מועדים שונים. המשך…
בבראשית לו מובאת רשימה של מלכי אדום שמלכו “לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (בר’ לו,לא), מילים אלו הן אחת הראיות לאיחור כתיבת התורה לתקופת המלוכה (ר’ ראב”ע שם). המשך…
אחד הנושאים המרתקים בביקורת המקרא הוא נושא תיארוך ספרי המקרא ובראשם ספר התורה והנה מעיון בתורה עולה כי הכותבים כלל לא העלו על דעתם להציג את התורה (את ה”חומש”) כמי שנכתבה בימיו ובידו של משה.
דוגמה מפורסמת מבין הראיות למסקנה זו היא רשימת מלכי אדום בתורה. המשך…
ישנן בתורה מסורות סותרות בשאלת זהותן של נשותיו של עשיו בנו של יצחק.
מסורת אחת, במסגרת סיפור הברכות שנתן יצחק לבניו יעקב ועשיו ובריחת יעקב לפדן-ארם, כותבת כך:
“וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי: וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה” (בר’ כו,לד-לה). כמו כן נאמר “וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה” (בר’ כח,ח-ט). המשך…
ישנן במקרא מספר סתירות ואי-בהירויות סביב “עמלק”. בפוסט זה אכנס לשתיים מהן: האם עמלק היה מצאצאי עשיו והיה אחד משבטי אדום או שמא היה עם קדום יותר, וכן האם הושמד בידי שאול או לא.
המשך…לאחר חורבן ממלכת ישראל ואף לפניה, היגרו וגלו רבים מהישראלים דרומה אל ממלכת יהודה, בחלקם הגדול לירושלים ששטחה גדל מאוד בימי חזקיהו. הישראלים הביאו עמם אמונות ומסורות שונות, שחלקן קיבלו מקום ביצירת המקרא. המקרא אמנם הוא חיבור יהודאי, אבל לא יכלו להתעלם מקולות דומיננטיים אחרים של הישראלים לשעבר.
דוגמה מעניינת בהקשר זה, קשור לפולחן הישראלי בבית-אל.