המסורת המקובלת היא שמי שכתב את התורה מראשיתה לסופה, מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל”, הוא משה. אך האם התורה מציגה עצמה כך?
אראה כאן, שתפישה זו אמנם נוצרה כבר בתקופה המקראית, אבל רק בתקופת הבית השני, זו אינה תפישת התורה עצמה לגבי עצמה וזו גם לא היתה תפישתם של בני הבית הראשון את התורה.
המשך…
שיבת ציון החלה עם עלייתו של זרובבל, זרובבל בן שאלתיאל. לא ברור מדוע, אבל ייחוסו של זרובבל כלל אינו ברור. המשך…
רשימות היוחסין של משפחת הכוהנים הגדולים של בית צדוק מופיעה מספר פעמים במקרא. הרשימות אינן זהות זו לזו, אין אפילו שתי רשימות זהות, מה שמעלה סימן שאלה גדול על האמינות ההיסטורית של רשימות אלו. המשך…
היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר, עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת, הפוכה אפילו. המשך…
ברובד הכוהני נאמר “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן–זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה” (ויק’ כג,כד-כה), וכן “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (במ’ כט,א).
מועד זה אינו נזכר בס’ הברית הגדול והקטן, וגם לא בס’ דברים. החג גם אינו נזכר בכל ספרות בית-ראשון, אבל זה לכשעצמו אינו מוכיח דבר. המשך…
נאמר “וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר” (דב’ ז,ט). נוסח דומה לפסוק זה פותח שלש תפילות אחרות במקרא, דומה אבל שונה. המשך…
באלפבית היהודי ישנן חמש אותיות “מנצפך” שנכתבות שונה על פי המיקום שלהן, שכשהן נכתבות בסוף מילה הן נכתבות בצורה שונה. בכתב בעברי העתיק (המכונה “דעץ”) אין צורות כפולות לאותיות, והן קיימות רק בכתב המכונה “אשורי”. המשך…
במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – ‘שמיני עצרת’, חג זה לא נזכר בספר דברים. עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת, האם ניתן להוכיח זאת?
בפוסט זה אוכיח ש’שמיני עצרת’ לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!
מתי הוא “ראש השנה” במקרא? האם בחג הסוכות?
הביטוי “ראש השנה” נזכר במקרא פעם אחת בלבד: “בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה” (יחז’ מ,א).
בפשטות משתמע שאצל יחזקאל אין הכוונה ליום מסוים, אלא אצלו “ראש השנה” הוא כינוי לתחילת השנה, או לייתר דיוק – לחודש הראשון, וכך מובן הצירוף “בראש השנה בעשור לחודש”. כלומר, הכוונה היא לכאורה לחודש ניסן – החודש הראשון במקרא. המשך…
במקרא ניתן להתרשם שהיו לאורך תקופות המקרא מנהגים שונים לגבי “עולת התמיד”, מן הדוגמאות שנראה להלן עולה לכאורה שעולת הערב הינה התפתחות מאוחרת בקרבנות התמיד.