בפוסט שפורסם כאן בעבר, הראיתי בפרשת המאכלות האסורות בס’ דברים יד הוא קטע כוהני, אבל שהוא קטע כוהני קדום לזה שבויק’ יא, כשלמעשה הקטע בויק’ יא הינו עריכה והרחבה של הקטע הכוהני הקדום הנ”ל.
בפוסט זה נעמוד על נקודות נוספות בענין זה.
במקרא נזכרו מספר גילים שונים לתחילת שירותו של הלוי במשכן ובמקדש, מה פשר הענין? המשך…
בפרשת הסוטה ישנה סתירה פנימית באיזה שלב בטקס משקה הכהן את האשה במי המים המאררים. המשך…
מה מטרת שנת השמיטה? מסתבר שנחלקו בזה מקורות התורה. המשך…
נאמר “וְכִי יָמוּת מִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב” (ויק’ יא,לט), דהיינו נבלת בהמה טהורה מטמאת במגע.
אך האמנם?! המשך…
באהל-מועד עומדת הפרוכת בין קודש-הקודשים לבין הקודש – שאר אהל מועד. עיון בפרשות ציווי הקמת המשכן ותיאור הקמתה בפועל, מעלה סתירה בין שתי אסכולות ביחס לתפקידה של הפרוכת ולכאורה גם להגדרתו של קודש-הקודשים עצמו. המשך…
איסור בישול גדי בחלב אמו נזכר בתורה שלוש פעמים, פעמיים בהקשר פולחני – “רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ” (שמות כג,יט; לד,כו), ופעם שלישית בהקשר של איסורי אכילה והנאה – “לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ” (דברים יד,כא). המשך…
ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים:
בטקס הכיפורים נאמר “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה […] וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה” (ויק’ טז,ג-ה).
ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…