המסורת המקובלת היא שמי שכתב את התורה מראשיתה לסופה, מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל”, הוא משה. אך האם התורה מציגה עצמה כך?
אראה כאן, שתפישה זו אמנם נוצרה כבר בתקופה המקראית, אבל רק בתקופת הבית השני, זו אינה תפישת התורה עצמה לגבי עצמה וזו גם לא היתה תפישתם של בני הבית הראשון את התורה.
המשך…
מסופר בתורה ובמקרא על “חוות יאיר” אותם בנה יאיר המנשי, אך נראה שישנה סתירה היכן הן היו.
האם הסתירה מייצגת תקופות שונות? המשך…
ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט, כפרשנות בדרך כלל, אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר.
ס’ יהושע בכללותו הוא ספר דויטרונומיסטי (דבריימי), עם זאת ניכרת בו עריכה כהנית כולל מספר קטעים כהניים ארוכים. ברשומה זו נבחן כמה מהם. המשך…
ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…
בספר יהושע (פרק ח’) מתואר כיבוש העי, לאחר הכשלון הראשון. הטקטיקה שנקטו יהושע ובני ישראל היתה הצבת אורב מאחורי העיר, ומשיכת אנשי העיר החוצה על ידי העמדת פני בורחים.
חוקרים רבים הבחינו בכך שנראה שנכנסו בפרק שתי גירסאות של סיפור הפלוגה האורבת.
המשך…
נאמר “וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ” (יהו’ כד,יב).
לכאורה, לפי פסוק זה שני מלכי האמורי (סיחון ועוג) ברחו ללא מלחמה כלל מולם, מה שסותר את האמור בתורה (במ’ כא,כא-לה; דב’ ב’,כד – ג,ח), וסותר גם את האמור כאן מספר פסוקים קודם לכן: “וָאָבִא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם” (יהו’ כד,ח).
אז מה הולך פה?
מקובעת אצלנו דמותו של בלעם בן בעור כדמות שלילית שרק רצה לקלל את בני ישראל. ואכן ישנם פסוקים התואמים לתדמית שלילית זו, כמו “וְלֹא-אָבָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה לִבְרָכָה” (דב’ כג,ו), וכן “וַיָּקָם בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן-בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם: וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ” (יהו’ כד,ט-י).
בפסוקים אלה משתמע שבלעם קילל רק שהאל הפך את קללתו לברכה, או שרק רצה לקלל והאל אסר עליו לקלל ונאלץ לברך את בני ישראל שלא כרצונו.
אך האם ישנן תדמיות נוספות לבלעם, אולי אפילו תדמית חיובית?
בפרשת המרגלים נזכר יהושע בן נון ברשימת המרגלים כאחד מהם: “לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן” (במ’ יג,ח).
והנה בתיאור חזרתם של המרגלים אל העם והעימות בין המרגלים נאמר בתחילה כך: “וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם אֶל-מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי-יָכוֹל נוּכַל לָהּ: וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם כִּי-חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ” (במ’ יג,ל-לא).
כאן נזכר כלב בלבד כעומד מול שאר המרגלים, כשיהושע בן נון אינו נזכר.
בתורה אנו מוצאים שלש תפישות והתייחסויות שונות לארון הברית: