שמואל

כתבתי על כך בעבר שחוקרים הציגו ראיות לכך שחלק מההבדלים בין ס’ דברי הימים לבין ס’ שמואל נובעים מגירסה שונה של ס’ שמואל שמחבר דבה”י השתמש בו. המשך…

בס’ שמואל מסופר לא אחת כי שמואל משח את שאול למלך על פי ציווי האל, ראה לדוגמה “כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל” (שמ”א ט,טז), ובהמשך “וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד” (שמ”א י,א).
אך נדמה שזה לא כל כך פשוט, שכן במקום אחר במקרא ישנה הכחשה לכאורה לכך ששאול נבחר בידי האל למלוך על ישראל. המשך…

מה עושה מחבר ס’ דברי הימים כשהוא מוצא סתירות לפניו בספרים שמואל ומלכים? לפעמים הוא פשוט מעלים אותן! להלן כמה דוגמאות. המשך…

סיפור המפקד והמגיפה מתחיל בפסוק הבא: “וַיֹּסֶף אַף-יְהוָה לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה” (שמ”ב כד,א).

פסוק זה לכאורה אינו מובן: המשך…

ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט, כפרשנות בדרך כלל, אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר.

המשך…

נאמר “וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן-לְךָ לְאִשָּׁה […] וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת-שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה. וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת-דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו. […] וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם” (שמ”א יח,יז-כא). המשך…

בס’ שמואל עצמו לא נזכר חורבן משכן שילה, מסופר רק על כך שהפלשתים לקחו את ארון הברית, ושעלי הכהן מת כששמע על כך (שמ”א ד-ה). האיזכור הראשון במקרא לחורבן משכן שילה הוא בס’ ירמיה.

המשך…

נראה שבקטע אודות לידתו של “אי כבוד”, נכדו של עלי הכהן, ישנה כפילות מוטעית. המשך…

שירת דוד מובאת במקרא פעמיים, פעם אחת בס’ שמואל ופעם נוספת בס’ תהלים, אך למרות שברור שמדובר בשירה אחת, ישנן הרבה הבדלים ושינויי נוסח בין שתי הגרסאות של השירה.
שירת דוד נותנת לנו הזדמנות לראות בעיניים עד כמה טקסטים מקראיים נשתבשו בהעתקות מדור לדור. המשך…

על אלקנה מסופר שהיה עולה עם משפחתו לשילה, כדי לזבוח את “זבח הימים” (שמ”א א,כא; ב,יט). מצוין שאלקנה היה עושה כך “שנה בשנה” (שם א,ז) ו”מימים ימימה” (שם א,ג; ב,יט), כלומר פעם בשנה היה עולה לשילה לזבוח את “זבח הימים” (ראה שמ’ יג,י; שופ’ יא,מ; כא,יט).
מה הוא אותו “זבח הימים”? האם הוא חלק מחג ציבורי או משהו משפחתי?
המשך…