השערת התעודות

המסורת המקובלת היא שמי שכתב את התורה מראשיתה לסופה, מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל”, הוא משה. אך האם התורה מציגה עצמה כך?
אראה כאן, שתפישה זו אמנם נוצרה כבר בתקופה המקראית, אבל רק בתקופת הבית השני, זו אינה תפישת התורה עצמה לגבי עצמה וזו גם לא היתה תפישתם של בני הבית הראשון את התורה.
המשך…

העם מתבשר שהאל ישלח לפניהם מלאך שיביא אותם לארץ כנען, שליחת המלאך מוצגת כדבר חיובי. אך באיזכור אחר של שליחת המלאך היא מוצגת דווקא כדבר שלילי! ובמקום שלישי הוא מושמט בכוונה תחילה! המשך…

בס’ שמות מפורטות כידוע עשר מכות, בהן הוכתה מצרים ע”פ התנ”ך בימי שעבוד ישראל במצרים. 1) דם, 2) צפרדע, 3) כנים, 4) ערוב, 5) דבר, 6) שחין, 7) ברד, 8) ארבה, 9) חושך, 10) בכורות.
אולם ישנו פסוק תמוה המופיע לאחר המכה השישית – מכת “שחין”, בו נשמעת התעלמות מקיומו של מכת “שחין”: המשך…

לפי הקו המרכזי בס’ בראשית, אברהם מת עשרות שנים לאחר נישואי יצחק לרבקה. עם זאת ייתכן וישנה בספר גם מסורת שונה, לפיה אברהם מת כבר בעת מסעו של עבדו לארם-נהרים והבאת רבקה בת בתואל ליצחק לאשה.

המשך…

אברהם נתבשר פעמיים על לידת יצחק בשני סיפורים שונים, האם שני הסיפורים יודעים זה על זה? המשך…

ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…

בפוסט זה נראה ש”פרשת המן” משלבת בתוכה שתי מסורות שונות כשאחת מהן מתכתבת עם זו שבפרשת “בשר התאווה”. המשך…

בפרשת “והיה כי יביאך” נזכרו כמה מדיני חג-המצות: “שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ” (שמ’ יג,ו-ז).
לכאורה תמוה שנזכרו כאן דינים אלו בשלישית, שכן כמה פסוקים קודם לכן הובאו דינים דומים אלו פעמיים: המשך…

כתבתי בעבר בהרחבה על הריאליה של השערת התעודות למול הנוסח השומרוני ההרמוניסטי לתורה¹. בפוסט זה אביא דוגמאות נוספות, דוגמאות המראות הרכבת תעודות שונות לכדי רצף אחד, כולל שימוש הקטעי פסוקים. המשך…