באהל-מועד עומדת הפרוכת בין קודש-הקודשים לבין הקודש – שאר אהל מועד. עיון בפרשות ציווי הקמת המשכן ותיאור הקמתה בפועל, מעלה סתירה בין שתי אסכולות ביחס לתפקידה של הפרוכת ולכאורה גם להגדרתו של קודש-הקודשים עצמו. המשך…
ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים:
בטקס הכיפורים נאמר “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה […] וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה” (ויק’ טז,ג-ה).
סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים, פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ’ כה-לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ’ לה-מ). פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה.
נשאלת השאלה, האם שתיהן, הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע, נכתבו בידי כותב אחד? המשך…
פוסט זה עוסק בחריגותו של “מזבח הזהב” מכלל כלי המשכן, ובמסקנה הנובעת מתוך התהיות בענין לכך ש”מזבח הזהב” הינו התפתחות מאוחרת באסכולה הכוהנית ותוספת מאוחרת בטקסט המקראי.
המשך…