בפוסט זה נראה את שתי הגישות השונות בתכלית בתיאור מנשה מלך יהודה וימי מלכותו, בין הספרים מלכים ודברי הימים.
האם מנשה היה המלך החוטא הגדול שהביא לחורבן ולגלות, או שאמנם היה חוטא אבל חזר בתשובה והחורבן והגלות אינן אלא כתוצאה מחטאי דור החורבן ולא מנשה. המשך…
בתחילת הסיפור נאמר “וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה” (בר’ יח,א-ב).
ואילו בסוף הסיפור, במעבר להליכת המלאכים לסדום נאמר “וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה” (בר’ יט,א).
אל אברהם באו 3 מלאכים, ואילו ממנו לסדום הלכו רק 2 מלאכים. לאן נעלם השלישי? המשך…
במקרא מובאים שני סיפורים שונים אודות גירוש הגר שפחת שרה, הראשון (בר’ טז) מספר על גירוש הגר לבדה, ואילו השני (בר’ כא) מספר על גירוש הגר יחד עם ישמעאל בנה.
האם מדובר בשתי גרסאות של סיפור אחד, או בשני סיפורים שונים כפי שנראה בקריאה ראשונה? המשך…
במקרא אנו מוצאים פעמים רבות תופעה הקיימת אף בדיבורנו בימינו אנו, תופעת “החזרה המקשרת”. בה ישנו משפט או קטע משפט החוזר על עצמו, כשביניהם תוכן הסוטה מרציפות העניין או משלימו, או במילים אחרות – “מאמר המוסגר”.
חוקרים אף הצביעו על כך שלא פעם אותו “מאמר מוסגר” אינו אלא תוספת מאוחרת לטקסט, שהעורך הוסיפו כ”מאמר המוסגר” באמצעות “חזרה מקשרת” לרציפות הענין. המשך…
בפוסט אציג את התפישה המקראית לפיה לאחר האכילה מעץ הדעת, המוות הוא המבדיל העיקרי בין אל לאדם.
בפרשת חטא עץ-הדעת נאמר “וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן–אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן-תְּמֻתוּן: וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל-הָאִשָּׁה לֹא-מוֹת תְּמֻתוּן: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע” (בר’ ג,ב-ה).
מקטע זה עולה לכאורה שההבדל בין אלהים לאדם, מתבטא בשני דברים: א’, ידיעת טוב ורע. ב’, מוות. המשך…