בס’ מלכים ישנם ניסוחים דומים קבועים בהם משתמש המחבר לתאר את מלכי יהודה ואת מלכי ישראל, אך פה ושם ישנן חריגות מהניסוח הרגיל. פעמים לצורך ופעמים ככל הנראה רק כטעות מעתיק ששינה או השמיט. וכעת נראה דוגמה קטנה לכך. המשך…
בראשיתו של ס’ דברי-הימים ישנן הרבה רשימות יוחסין, רשימות הכוללות גם סתירות ביניהן. המשך…
בס’ שמואל מסופר לא אחת כי שמואל משח את שאול למלך על פי ציווי האל, ראה לדוגמה “כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל” (שמ”א ט,טז), ובהמשך “וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד” (שמ”א י,א).
אך נדמה שזה לא כל כך פשוט, שכן במקום אחר במקרא ישנה הכחשה לכאורה לכך ששאול נבחר בידי האל למלוך על ישראל. המשך…
העם מתבשר שהאל ישלח לפניהם מלאך שיביא אותם לארץ כנען, שליחת המלאך מוצגת כדבר חיובי. אך באיזכור אחר של שליחת המלאך היא מוצגת דווקא כדבר שלילי! ובמקום שלישי הוא מושמט בכוונה תחילה! המשך…
נאמר בתלמוד הבבלי: “רב יהודה רמי כתיב (מל”א ח,ח) ‘ויראו ראשי הבדים’ וכתיב (מל”א ח,ח) ‘ולא יראו החוצה’, הא כיצד? נראין ואין נראין. תניא נמי הכי, ‘ויראו ראשי הבדים’, יכול לא יהו זזין ממקומן? ת”ל ‘ויאריכו הבדים’. יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין? ת”ל ‘ולא יראו החוצה’, הא כיצד? דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה, שנא’ (שיר השירים א,יג) ‘צרור המור דודי לי בין שדי ילין'” (יומא נד, א). המשך…