נאמר “וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת-שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ” (ויק’ כ,יט-כ). המשך…
שירת דוד מובאת במקרא פעמיים, פעם אחת בס’ שמואל ופעם נוספת בס’ תהלים, אך למרות שברור שמדובר בשירה אחת, ישנן הרבה הבדלים ושינויי נוסח בין שתי הגרסאות של השירה.
שירת דוד נותנת לנו הזדמנות לראות בעיניים עד כמה טקסטים מקראיים נשתבשו בהעתקות מדור לדור. המשך…
נאמר “וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה: וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה” (ויק’ יב,ו-ח).
המעיין היטב בקרי וכתיב במקרא, ישים לב כי ככל הנראה רוב השינויים משקפים שינויים בצורות הכתיב של השפה העברית והארמית (או סתם טעויות כתיב).
ומעניין בהקשר זה אחד מהקרי וכתיב בשיה”ש, המשקף צורת כתיב קדומה לנקבה נוכחת: “קוּמִי (לכי) [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ” (שיה”ש ב,יג).
המשך…
נאמר “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה” (דב’ טז,א). חז”ל הבינו מפסוק זה שהכתוב מחייב שחג הפסח יחול דווקא בחודש האביב, ולכן יש לעבר לעתים את השנה בחודש נוסף כדי לוודא שהחג יחול בזמן האביב.
אך האמנם זהו פשוטו של מקרא? האם הפסוק מציג לנו למעשה תאריך אחר לחג מאשר י”ד לחודש ניסן? המשך…
ידועה שאלת החכם בהגדה של פסח האומרת: “מה העדות והחקים והמשפטים אשר ציוה יהוה אלהינו אתכם?”. שאלה זו הינה בעצם ציטוט של פסוק בס’ דברים (ו,כ).
ישנה שאלה מפורסמת על פסוק זה, שכן בפסוק זה הבן החכם כמו הבן הרשע מוציא את עצמו מן הכלל באמרו “אשר צוה יהוה אלהינו אתכם“. אך האמנם זהו הנוסח המקורי של הפסוק? המשך…
אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס”כ), היא לגבי “חוק התנופה”. אם הכהן מניף רק את “חזה התנופה”, או שמניף אף את “שוק התרומה”. המשך…