בפרשת “והיה כי יביאך” נזכרו כמה מדיני חג-המצות: “שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ” (שמ’ יג,ו-ז).
לכאורה תמוה שנזכרו כאן דינים אלו בשלישית, שכן כמה פסוקים קודם לכן הובאו דינים דומים אלו פעמיים: המשך…
בספר זכריה ישנו קטע הקוטע את הרצף, חוקרים רבים רואים בו קטע שלא במקומו הנכון. המשך…
בשמ’ ו מובאת רשימת יוחסין, רשימה זו מוזרה מכמה בחינות, הן מבחינת תוכנה והן מבחינת מיקומה. המשך…
נאמר “הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ” (עמוס ג,ט). המשך…
כתבתי בעבר בהרחבה על הריאליה של השערת התעודות למול הנוסח השומרוני ההרמוניסטי לתורה1. בפוסט זה אביא דוגמאות נוספות, דוגמאות המראות הרכבת תעודות שונות לכדי רצף אחד, כולל שימוש הקטעי פסוקים. המשך…
דוגמה נוספת למילים שאין להן הבנה במיקומן הנוכחי. המשך…
בצוואתו של דוד לשלמה בנו ניתן להבחין ברובד עריכתי של המחבר המוסיף קטעים לטקסט המקורי אותו העתיק ממקור קדום יותר. המשך…
בספר מלכים אנו רואים ביקורת חוזרת ונשנית אצל מלכי יהודה שאפשרו את ההקרבה בבמות ולא פעלו לריכוז הפולחן בבית המקדש בירושלים כפי שעשו חזקיהו ויאשיהו. בפוסט זה נראה שישנה ביקורת שכזו גם על שלמה המלך, זה שבסופו של דבר הקים את בית המקדש. ונראה שלתפישת המחבר עצם ההקרבה בבמות היא מצב לא תקין גם אם נעשה בהיתר.
המשך…
יוסף מגיע יעקב אביו עם שני בניו, ויעקב מדבר אליו ומכניס בדבריו פסוק ללא כל הקשר לנושא, עד שגם פרשני המקרא המסורתיים הידועים בגמישות הגדולה שהם נותנים לטקסטים, לא הצליחו למצוא הסבר מניח את הדעת למיקומו של פסוק זה. המשך…
בבראשית מ”ו הובאה רשימה של צאצאי יעקב, המתוארים כמי שירדו עמו למצרים. והנה בהשוואה לרשימות אחרות אנו נתקלים בהבדלים ושינויים המצביעים על גרסאות ומסורות שונות לגבי שמות ושושלות היוחסין של השבטים.
כמו כן נראה כי השוואה בין הרשימות מראה כי ייתכן והכותב בספר שופטים המציא שם של שופט!
המשך…