היכן היו “חוות יאיר”, בגלעד או בבשן?

מסופר בתורה ובמקרא על “חוות יאיר” אותם בנה יאיר המנשי, אך נראה שישנה סתירה היכן הן היו.
האם הסתירה מייצגת תקופות שונות?

נאמר “וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה: ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה: ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר: ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו” (במדבר לב,לט-מב).
נאמר גם “יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה: ולמכיר נתתי את הגלעד” (דברים ג,יד-טו).

ישנה סתירה בין שני הציטוטים. בבמדבר משמע ש”חוות יאיר” היו ב”גלעד”, בדברים לעומת זאת נאמר ש”חוות יאיר” היו ב”בשן”.
גם בנ”ך מצינו סתירה כזו: “ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה: ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד” (שופטים י,ג-ד). כמו גם “בן גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת” (מלכים א’ ד,יג). גם בציטוט הבא משמע ש”חוות יאיר” היו ב”גלעד”: “ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב: ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד: ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד” (דברי הימים א’ ב,כא-כג).
לעומת זאת נאמר: “ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר: וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם” (יהושע יג,ל-לא).

נקודה תמוהה נוספת היא, שמשום מה בציטוט בס’ במדבר לא נזכר “עד היום הזה” לגבי “חוות יאיר” אשר בגלעד, כמו שנזכר בס’ דברים לגבי “חוות יאיר” שבבשן, ובשונה מהרבה מאוד מהמקומות בתנ”ך בהם מדובר על קריאת שם למקום מסוים שנשתמר עד זמן כתיבת הדברים.
לעומת זאת מצאנו את הציון “עד היום הזה” על “חוות יאיר” שבגלעד במקום אחר: “ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה: ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד” (שופטים י,ג-ד).
יתכן שהקטע בס’ במדבר “ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר” (במדבר לב,מא), נכתב בתקופה מאוחרת יותר מהקטע מס’ שופטים “להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד” (שופטים י,ד).

למעשה כפי שנראה מיד, היו ככל הנראה שני מקומות שונים בשתי תקופות שונות שנקראו בשם “חוות יאיר”: א) “חוות יאיר בבשן”, ב) “חוות יאיר בארץ הגלעד”. (מה קדם למה? ראה בהמשך). אבל מה שכן, יתכן ש”חוות יאיר בבשן” נקראה בתקופת קיומה של “חוות יאיר בגלעד” בשם “נבח” – “קנת”.
כך מסתבר מתוך הכתובים, שהרי נאמר בס’ במדבר לאחר סיפור “חוות יאיר שבגלעד”, “ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו” (במדבר לב,מב). ובס’ דברי הימים נאמר “ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד: ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם, את קנת ואת בנתיה ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד” (דברי הימים א’ ב,כב-כג). כלומר שבתקופה המדוברת בה היו “חוות יאיר” בגלעד (בהם 23 ערים), היו את “קנת ואת בנותיה” (בהם 60 ערים). כנראה שמדובר על אותם “חוות יאיר” שבגלעד הנזכרים בס’ במדבר, ובאותה “קנת ואת בנותיה” הנזכרים אף הם בס’ במדבר כ”נבח”.
כשנתבונן בכתובים נראה, שבתקופת “חוות יאיר בגלעד”, היו בבשן “ששים ערים”: “בן גבר ברמת גלעד, לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד, לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת” (מלכים א’ ד,יג).
באותו חבל ארגוב שבבשן באותם ששים ערים, היו בתקופה אחרת “חוות יאיר שבבשן” כמו שנאמר: “ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר” (יהושע יג,ל). גם הם ב”חבל ארגוב” כמו שנאמר: “ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן” (דברים ג,ד), ובהמשך נאמר עוד: “יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה” (דברים ג,יד).
אם כך בהחלט יתכן ש”קנת ובנותיה” בת ששים הערים, הם אותם “ששים עיר” אשר בבשן, שם היו בתקופה אחרת “חוות יאיר אשר בבשן”.

נחל יבוק, ירדן

באיזו תקופה היו “חוות יאיר” בגלעד ומתי בבשן?

ננסה לדלות פרטים מתוך התנ”ך אשר יסייעו לנו במחקר ההיסטורי, לבירור תקופת היותם של “חוות יאיר” בגלעד ותקופת היותם בבשן, וכן איזו תקופה קדמה לחברתה.
לגבי “חוות יאיר שבגלעד” אנו מוצאים שנאמר: “ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה: ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד: וימת יאיר ויקבר בקמון” (שופטים י,ג-ה). מכאן היו רואים לכאורה ש”חוות יאיר שבגלעד” נקראו כן, בימי אחד השופטים ששמו “יאיר הגלעדי”.
לעומת זאת אנו מוצאים לכאורה ש”חוות יאיר בגלעד” נקראו כן אולי כבר בתקופה מוקדמת יותר: “ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב: ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד” (דברי הימים א’ ב,כא-כב). חצרון היה בנו של פרץ בנו של יהודה, חצרון היה מהיורדים עם יעקב מכנען למצרים (בראשית מו,יב). ויאיר היה נכדו של חצרון, ובן נכדו (נינו) של מכיר בן מנשה.
אמנם יתכן שלא נקראו על שם “יאיר בן שגוב”, אלא על שם “יאיר הגלעדי” שהיה אולי מיוצאי חלציו. (או שמא “יאיר בן שגוב” הוא “יאיר הגלעדי”…). לא ברור א”כ מתי הוקמו “חוות יאיר” בגלעד.
אמנם על סיום תקופת “חוות יאיר שבגלעד” ניתן אולי ללמוד מהנאמר בהמשך: “ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם, את קנת ואת בנתיה ששים עיר” (דברי הימים א’ ב,כג). מסתבר כשנכבשו חוות יאיר בגלעד וקנת ובנותיה, תמה תקופת “חוות יאיר בגלעד”.
ככל הנראה היה זה לאחר תקופת שלמה המלך, שהרי על אחד משריו של שלמה מסופר שהיה שר על חוות יאיר שבגלעד: “בן גבר ברמת גלעד, לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד, לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת” (מלכים א’ ד,יג).
אמנם קרוב לודאי שהכיבוש המדובר של הגלעד והבשן בידי גשור וארם, היה בתקופה מאוחרת בהרבה מתקופת שלמה. כנראה היה זה בידי חזאל מלך ארם, בימי יהוא מלך ישראל ויהואש בן אחזיהו מלך יהודה. כמו שנאמר: “בימים ההם החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל: מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן” (מלכים ב’ י,לב-לג). (למרות שהגשורים אינם מוזכרים, אולי נכללו בתוך ארם).
כשהיו “חוות יאיר” קיימות עדיין בגלעד, נכתב ככל הנראה הקטע הבא מס’ שופטים: “להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד” (שופטים י,ד).

על פי המסופר בתנ”ך עוד לפני הכיבוש בימי יהוא התרחשו מלחמות בין ישראל לארם בספר “ארץ הגלעד”, היה זה בעיר “רמת גלעד”. מסופר על כך שבימי אחאב מלך ישראל אף היתה רמות-גלעד כבושה בידי ארם: “וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל: ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל: ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמות גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם” (מלכים א’ כב,א-ג).
כמו כן בימי יורם בן אחאב התחוללו מלחמות במקום: “וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזהאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו ארמים את יורם” (מלכים ב’ ח,כח). ובהיות יורם מלך ישראל ברמות-גלעד עם הצבא, קם יהוא (מלך ישראל הבא) וביצע את הפיכה שלטונית. “ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי אל יורם, ויורם היה שמר ברמות גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם” (מלכים ב’ ט,יד).
בכל מקרה לא מדובר על כל הגלעד, אלא על העיר “רמות גלעד”, “רמות” שימשה כעיר מקלט בנחלת שבט גד (ראה דברים ד,מג, ויהושע כ,ח).

כנראה ש”חוות יאיר אשר בבשן” הוקמו מאוחר יותר מ”חוות יאיר בגלעד”, היה זה כנראה בתקופה הדויטרונומיסטית (תקופת חיבור ס’ דברים, בטווח הרחב סביב תקופת מלכותם של חזקיהו ויאשיהו מלכי יהודה. ראה להלן שהיה זה כנראה בימי יותם מלך יהודה לערך, כעשרים שנה לפני חזקיהו).
שהרי בס’ דברים נאמר “יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה” (דברים ג,יד). כלומר שבימי כתיבת הדברים היו “חוות יאיר” קיימות ב”בשן” ולא ב”גלעד”. (באותה תקופה יתכן שנכתב גם הקטע הבא: “ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר: וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם” יהושע יג,ל-לא).
על תקופת הקמתם, ניתן אולי ללמוד מהנאמר: “ויחל יהואחז את פני יהוה וישמע אליו יהוה כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אתם מלך ארם: ויתן יהוה לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום” (מלכים ב’ יג,ד-ה).
הכתוב מספר ששטחי ישראל שוחררו מידי חזאל מלך ארם ובן הדד בנו ויורשו, בסוף ימי מלכות יהואחז בן יהוא מלך ישראל ובתחילת ימי מלכות יואש בנו ויורשו. כנאמר: “וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז: … וימת חזאל מלך ארם וימלך בן הדד בנו תחתיו: וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל” (מלכים ב’ יג,כב-כה).
מתחילת מלכותו של יואש מלך ישראל והלאה לאחר שחרור שטחי עבר הירדן המזרחי מידי ארם, היא התקופה בה היתה אפשרית הקמת “חוות יאיר” בבשן.
הן היו קיימות בבשן כנראה עד ימי פקח בן רמליהו מלך ישראל ויותם בן עוזיהו מלך יהודה, אז נחרבו כנראה בידי תגלת פלאסר מלך אשור: “בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה” (מלכים ב’ טו,כט).
ראיה נוספת לכך ש”חוות יאיר” בבשן היו בתקופה זו, ניתן ללמוד מס’ דברי הימים. שם מסופר על השטחים בהם ישבו בני ראובן וגד ומנשה בעבר הירדן המזרחי “בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל” (דברי הימים א’ ה,יז). ע”פ הנאמר שם על בני ראובן “הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון. ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת כי מקניהם רבו בארץ גלעד” (שם ה,ח-ט). אודות בני גד נאמר “ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה” (שם ה,יא) – והבשן הוא הלא צפונה יותר מהגלעד. ולגבי בני מנשה נאמר “ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון המה רבו” (שם ה,כג). א”כ בימי יותם וירבעם השני ישבו בני מנשה בצפון הבשן רחוק מהגלעד, ולכן מסתבר שאף “חוות יאיר” של בני מנשה היה בצפון הבשן ולא בגלעד.

מצאנו א”כ ש”חוות יאיר” שבגלעד, היו קיימות כנראה בתקופה מוקדמת יותר מתקופת “חוות יאיר” שבבשן. קרוב לוודאי שבגלעד הן היו קיימות מתקופת השופטים עד תקופת יהוא מלך ישראל, ובבשן היו קיימות “חוות יאיר” מאוחר יותר, כנראה מימי יואש מלך ישראל עד ימי פקח בן רמליהו מלך ישראל ויותם בן עוזיהו מלך יהודה.

נ.ב. האם יש קשר בין מלחמות ישראל וארם בגלעד, לברית שנכרתה בין יעקב ללבן הארמי? ראה: “ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד: … ויקח יעקב אבן וירימה מצבה: ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל: ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד: ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד: … ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך: עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה: אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק” (בראשית לא,כג-נג).

[הדברים פורסמו על-ידי במקור בפורום “ביקורת המקרא” בהיידפארק – 27/7-4/8/2008]

* רק אסייג שאת הדברים כתבתי לפני הרבה שנים, מאז דעותיי השתנו לגבי כמה נקודות בנושא, בפרט היחס לדבה”י כמקור *