בפוסט שפורסם כאן בעבר, הראיתי בפרשת המאכלות האסורות בס’ דברים יד הוא קטע כוהני, אבל שהוא קטע כוהני קדום לזה שבויק’ יא, כשלמעשה הקטע בויק’ יא הינו עריכה והרחבה של הקטע הכוהני הקדום הנ”ל.
בפוסט זה נעמוד על נקודות נוספות בענין זה.
המסורת המקובלת היא שמי שכתב את התורה מראשיתה לסופה, מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל”, הוא משה. אך האם התורה מציגה עצמה כך?
אראה כאן, שתפישה זו אמנם נוצרה כבר בתקופה המקראית, אבל רק בתקופת הבית השני, זו אינה תפישת התורה עצמה לגבי עצמה וזו גם לא היתה תפישתם של בני הבית הראשון את התורה.
המשך…
פרשת קרבן התמיד מופיעה בתורה פעמיים (שמ’ כט,לח-מב; במ’ כח,ג-ח), ובניסוח דומה בעיקרו.
ונשאלת השאלה, מי העתיק ממי?
המשך…
מה מטרת שנת השמיטה? מסתבר שנחלקו בזה מקורות התורה. המשך…
נאמר “וְכִי יָמוּת מִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב” (ויק’ יא,לט), דהיינו נבלת בהמה טהורה מטמאת במגע.
אך האמנם?! המשך…
סדר ויקרא מכיל פרשיות העוסקות בדיני הקרבנות, כולן מנוסחות בלשון נסתר: “אדם כי יקריב”, “ונפש כי תקריב” ועוד. חריגה בניסוחה היא פרשת המנחות (ויק’ ב), שחלקה מנוסחת בלשון נסתר וחלקה בלשון נוכח. המשך…
באהל-מועד עומדת הפרוכת בין קודש-הקודשים לבין הקודש – שאר אהל מועד. עיון בפרשות ציווי הקמת המשכן ותיאור הקמתה בפועל, מעלה סתירה בין שתי אסכולות ביחס לתפקידה של הפרוכת ולכאורה גם להגדרתו של קודש-הקודשים עצמו. המשך…
בסיפור מעמד הר סיני נאמר “וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָה יִתְקַדָּשׁוּ” (שמ’ יט,כב), “וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְהוָה” (שם,כד).
מי הם הכהנים הללו? הלא מדובר בתיאור שלב קודם לכהונת אהרן וקדושת הלויים בכלל? המשך…
בס’ שמות מפורטות כידוע עשר מכות, בהן הוכתה מצרים ע”פ התנ”ך בימי שעבוד ישראל במצרים. 1) דם, 2) צפרדע, 3) כנים, 4) ערוב, 5) דבר, 6) שחין, 7) ברד, 8) ארבה, 9) חושך, 10) בכורות.
אולם ישנו פסוק תמוה המופיע לאחר המכה השישית – מכת “שחין”, בו נשמעת התעלמות מקיומו של מכת “שחין”: המשך…
ס’ יהושע בכללותו הוא ספר דויטרונומיסטי (דבריימי), עם זאת ניכרת בו עריכה כהנית כולל מספר קטעים כהניים ארוכים. ברשומה זו נבחן כמה מהם. המשך…