משמרות הכהונה של דבה”י ודמות בדיונית שנוצרה מטעות סופר
בפוסט זה נראה סיבה נוספת לפקפק בתיאוריו של מחבר דבה”י אודות משמרות הכהונה והלוייה, זאת בעקבות שימושו בדמות בדיונית, דמות שנוצרה מטעות סופר בספר שמואל!
מלכים
הדיאלקט הישראלי והמקרא
העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת-יהודה, או כמו שהמקרא מכנה שפה זו בשם “יהודית” (מל”ב יח,כו וכח; ישע’ לו,יא ויג; דהי”ב לב,יח. וראה נח’ יג,כד). כבר מהכינוי המקראי ניתן להבין שכנראה בממלכת-ישראל לא דיברו “יהודית”, אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה את הדיאלקט הישראלי כאן בשם “ישראלית”).
למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי, אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת-ישראל, וקצת מתוך המקרא.
המקור הישראלי בו השתמש מחבר ספר מלכים
מחבר ס’ מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל”ספר דברי הימים למלכי ישראל” או ל”ספר דברי הימים למלכי יהודה” בהתאם, מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה.
מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם.
חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?
במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – ‘שמיני עצרת’, חג זה לא נזכר בספר דברים. עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת, האם ניתן להוכיח זאת?
בפוסט זה אוכיח ש’שמיני עצרת’ לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!
תמיכה כספית בכהנים
בפרשת ‘משפט הכהנים’ בספר דברים ישנו חצי משפט הנראה כמשובש במעט, שנסתבכו בו הפרשנים להסבירו – “לבד ממכריו על האבות”. בפוסט זה אציג הסבר סביר ומתקבל על הדעת שאמרו בענין.
האם רפורמת יאשיהו בוצעה בהשפעת ספר דברים?
ידועה במחקר המקרא טענתו של דה וטה, המזהה את “ספר התורה” שנמצא בשנה ה-18 למלך יאשיהו (מל”ב כב,ח) עם ס’ דברים (ס”ד). ולפיה רפורמת הפולחן של יאשיהו, שבוצעה לאחר מציאת הספר, שבמרכזה הריסת הבמות וריכוז הפולחן במקדש בירושלים (מל”ב כג,ד-כ), בוצעה בהשפעה ישירה ממשנתו של ס”ד המדבר שוב ושוב על “המקום אשר יבחר יהוה”.
אף שתיאוריה זו התקבעה במחקר המקרא כנקודת ציון מרכזית לתיארוך התורה למקורותיה, גם כיום ישנם חוקרים המתנגדים לתיאוריה זו וסבורים שהרפורמה בוצעה ללא קשר ישיר למציאת ספר התורה.
מתי נכתבו התיאורים אודות מלכות שלמה?
בתיאורים אודות מלכות שלמה, ישנם תיאורים מאוד פנטסטיים, הנראים לכאורה כמוגזמים. בפוסט אראה שסביר להניח שהתיאורים אודות ימי שלמה נכתבו במאה ה-7 לפנה”ס לכל המוקדם, ימי חזקיהו ומנשה.
תפישות שונות ביחס לארון הברית בתורה
בתורה אנו מוצאים שלש תפישות והתייחסויות שונות לארון הברית:
- במקור הכוהני הוא מכונה “ארון העדות” ובו ‘לוחות העדות’, הארון מתואר כמי שעמד בתוך קודש-הקודשים במשכן באהל-מועד.
- במקור הקדם-דויטרונומיסטי הוא מכונה “ארון ברית יהוה”, ומתואר כארון ניסי ההולך לפני העם במדבר למצוא את מקום החניה הבא וכיוצא עם העם למלחמה.
- במקור הדויטרונומיסטי הוא מתואר כארון עץ פשוט, בו הניח משה את הלוחות מיד ברדתו מההר.
שיבושי העתקה בספר מלכים
בספר מלכים ישנם כמה שיבושים, שנוצרו כפי הנראה מטעויות מעתיקים. בפוסט זה אביא מספר דוגמאות לשיבושים שכאלה.
האם תפילת שלמה נכתבה רק כ-400 שנה מאוחר יותר?
בפוסט זה אציג את הטענה, לפיה תפילת שלמה לא נכתבה בידי שלמה המלך אלא בידי גולי גלות יהויכין בבבל, כ-400 שנה לאחר מכן.
לאחרונה יצא ספרו המרתק של פרופ’ יאיר הופמן “התאנים הטובות”, על גלות יהויכין ומורשתה. גלות יהויכין חלה בשנת 597 לפנה”ס, אז הוגלה יהויכין בידי נבוכדנאצר מלך בבל לבבל, בגלות זו הוגלתה גם האליטה השלטונית והכוהנית. רובם התיישבו בשתי ערים: בבל ותל-אביב, הרחוקות זו מזו. יחזקאל ישב בת”א (יחז’ ג, טו), אבל שאר השרים והכהנים ישבו דווקא בבבל.
המשך…