“וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ: וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא: וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו” (מל”א א,יח-יט). המשך…
נאמר “וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים: כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה: וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” (מל”א ח,ו-ט). המשך…
בתיאור בניית מקדש שלמה יש איזכור של ה”מחזה” בתיאור בניית הפתחים במקדש, מה זה ועל מה זה? ואולי מדובר בכלל בטעות סופר? המשך…
בפוסט זה אציג דעה מקובלת במחקר, לפיה בפרשת “כרם נבות היזרעאלי” ישנן שתי גרסאות שונות שהובאו בנפרד זו מזו. המשך…
המזבח במשכן מכונה “מזבח הנחושת”, כך גם המזבח במקדש שלמה. האם לפי התיאור המקראי מדובר על אותו מזבח?
הפוסט אינו דן בהיסטוריות של “מזבח הנחושת”, אלא בבירור התיאור המקראי אודותיו. כלומר, האם המקרא מכוון לתאר את מזבח העולה במקדש שלמה כמי שהיה אותו מזבח המסופר שהיה במשכן במדבר?
המשך…
בצוואתו של דוד לשלמה בנו ניתן להבחין ברובד עריכתי של המחבר המוסיף קטעים לטקסט המקורי אותו העתיק ממקור קדום יותר. המשך…
בספר מלכים אנו רואים ביקורת חוזרת ונשנית אצל מלכי יהודה שאפשרו את ההקרבה בבמות ולא פעלו לריכוז הפולחן בבית המקדש בירושלים כפי שעשו חזקיהו ויאשיהו. בפוסט זה נראה שישנה ביקורת שכזו גם על שלמה המלך, זה שבסופו של דבר הקים את בית המקדש. ונראה שלתפישת המחבר עצם ההקרבה בבמות היא מצב לא תקין גם אם נעשה בהיתר.
המשך…
בספר דברי הימים קל יחסית לזהות מה הינו העתקה ממקור קודם ומה נכתב או נערך בידי המחבר בלשונו שלו, שכן בידינו המקורות העיקריים בהם השתמש המחבר – הספרים בראשית, שמואל ומלכים. לא כך לגבי ספר מלכים, למעט הקבלות בתיאורי מלכותו של חזקיהו (מל”ב יח-כ) עם הכתוב בספר ישעיה המונח לפנינו, אין בפנינו את המקורות בהם השתמש המחבר.
הדרך העיקרית להבחנה בין מה שהעתיק המחבר ממקורותיו כלשונם לבין עיבודים וקטעים המנוסחים בידי המחבר עצמו, היא בזיהוי לשונו של המחבר. איך עושים זאת?
המשך…