שיבושי העתקה בספר מלכים

בספר מלכים ישנם כמה שיבושים, שנוצרו כפי הנראה מטעויות מעתיקים. בפוסט זה אביא מספר דוגמאות לשיבושים שכאלה.

כפילות מיותרת

א) בסיכום מלכותו של רחבעם בן שלמה נאמר “וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא-הֵמָּה כְתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין-רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל-הַיָּמִים: וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (מל”א יד,כט-לא).
והנה הפסוק המודגש (יד,ל), חוזר על עצמו (בשינוי קל בסופו) שוב מספר פסוקים לאחר מכן (טו,ו), בתיאור ימי מלכותו של אבים בן רחבעם: “וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין-רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל-יְמֵי חַיָּיו: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם: וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו” (מל”א טו,ו-ח).

לא ניתן להסביר שיש לגרוס “אבים” במקום “רחבעם”, שכן בהמשך נאמר (ובמיקום דומה במבנה של סיכום המלכות, כמו אצל רחבעם) “ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם” (טו,ז).
על-כןסביר יותר להניח שאין זה אלא טעות מעתיק שהכפיל את הפסוק הנזכר אצל רחבעם ובמקום לא מתאים.

ב) בתיאור מלכותו של אסא נאמר “וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל כָּל-יְמֵיהֶם: וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת-הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה” (מל”א טו,טז-יז).
והנה בהמשך (טו,לב) מובא הפסוק המודגש (טו,טז) שוב מילה במילה: “וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו: וַיְהִי כְמָלְכוֹ הִכָּה אֶת-כָּל-בֵּית יָרָבְעָם לֹא-הִשְׁאִיר כָּל-נְשָׁמָה לְיָרָבְעָם עַד-הִשְׁמִדוֹ … וְיֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל כָּל-יְמֵיהֶם: בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה” (מל”א טו,כח-לג).

הקטע המצוטט מתחיל בתיאור מלכותו של נדב בן ירבעם מלך ישראל, בהרצחו בידי בעשא, לאחר מכן מובא סיכום מלכותו של נדב “ויתר דברי נדב וכו'” ולאחר מכן תחילת הקטע המוקדש לבעשא במבנה הרגיל של ס’ מלכים. אך בין סיכום מלכות נדב לכותרת אודות מלכות בעשא, בא שוב הפסוק המדובר ובמנותק מסביבתו.
אין זה אלא שהפסוק בא בכפילות, עקב טעות מעתיק.

[פורסם במקור על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 14/3/2013]

פסוק משובש ומיותר

נאמר “וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם: וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלְָמָה וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד: וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל יְהוּדָה: וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן” (מל”ב ט,כז-ל).

מיקומו של הפסוק המסומן בקו תחתי (כט) הוא כפי הנראה בעקבות טעות מעתיק, וגם הפסוק עצמו משובש.
א) שכן כבר סופר על מותו של אחזיה ואיך יספר הכתוב עכשיו שהתמלך אחזיה?
ב) כבר קודם לכן בתחילת סיפור מלכותו של אחזיהו נאמר “וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו: בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה: בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (מל”ב ח,כד-כו).
ג) כאן נאמר שאחזיה מלך בשנת 11 ליורם, בסתירה לנאמר לעיל שאחזיהו מלך בשנת 12 ליורם.

[פורסם במקור על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 17/11/2013]

פסוק שלא במקומו

במל”ב יג נאמר –
א) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
ב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר מִמֶּנָּה:
ג) וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל הַיָּמִים:
ד) וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְהוָה כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל כִּי לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם:
ה) וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:
ו) אַךְ לֹא סָרוּ מֵחַטֹּאת בֵּית יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִי אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן:
ז) כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ:
ח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:

פסוק ז’ כנראה שאינו במקומו, שכן אינו מתקשר לפסוק לפניו או זה שלאחריו, למרות שהוא בא לתת הסבר למשהו – “כי לא וכו'”. מה גם שכבר סופר על הישועה מארם ומדוע חזר הכתוב לספר על הלחץ הארמי על ישראל?
נראה שהמיקום המקורי והנכון של פסוק ז’ הוא מיד לאחר פסוק ד’, כחלק מתיאור הסבל שגרם מלך ארם לישראל שראה האל. כך:
ד) וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְהוָה כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל כִּי לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם:
ז) כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ:
ה) וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:

[פורסם במקור על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 20/11/2013]

מילים מיותרות ללא הסבר

נאמר “וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה” (מל”ב ח,טז).
המילים “ויהושפט מלך יהודה” מיותרות כנראה והינן שיבוש של מעתיק.

א) לא כתוב באיזו שנה ליהושפט מלך יהורם בנו.
ב) שכן יהורם בן יהושפט מלך רק במות אביו יהושפט – “וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (מל”א כב,נא).
ג) הסבר האומר שכוונת הכתוב היא שיהורם שירת בעוצרות בימי אביו יהושפט, לא מתקבל. שכן אין דרכו של המחבר לכתוב בצורה כזו אלא בעת ההמלכה, ואילו לגבי עוצרות כותב המחבר כך: “וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ” (מל”ב טו,ה).

[פורסם במקור על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 21/11/2013]

נאמר “וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (מל”א יד,לא).
ישנו קושי בקטע “ושם אמו נעמה העמונית”, שכן שם האם נזכר תדיר בפתיחת תיאור מלכות המלך ולא בסיומה. אך עוד יותר מכך, במקרה זה של המלך רחבעם, נתון זה כבר הוזכר מספר פסוקים קודם לכן במקומו התדיר ובלשון זהה: “וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית” (שם,כא).
ככל הנראה קטע מילים זה חדר לפסוקנו (יד,לא) בעקבות טעות בהעתקה, ואמנם במקבילה בדבה”י הקטע חסר, ראה “וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה בְנוֹ תַּחְתָּיו” (דבה”ב יב,טז).

[פורסם במקור על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 25/11/2013]