מתי נכתבו התיאורים אודות מלכות שלמה?

בתיאורים אודות מלכות שלמה, ישנם תיאורים מאוד פנטסטיים, הנראים לכאורה כמוגזמים. בפוסט אראה שסביר להניח שהתיאורים אודות ימי שלמה נכתבו במאה ה-7 לפנה”ס לכל המוקדם, ימי חזקיהו ומנשה.

אחד המונחים הנזכרים בתיאורים אלו, הוא מונח מאוחר, המסגיר את זמנו המאוחר של הכותב המתאר את ימי שלמה.

ראו קטע מתוך התיאורים: “וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו: וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה לְיוֹם אֶחָד שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח: עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים: כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב: וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה” (מל”א ה,א-ה).
“הנהר” מתייחס לנהר-פרת, אך המונח “עבר הנהר” הוא בעייתי במקרה זה. שכן בדרך כלל במקרא “עבר הנהר” מתייחס לצד המזרחי של הפרת, כמונח המציין את מבטו של היושב בא”י. כמו “וָאֶקַּח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר” (יהו’ כד,ג). אך כאן המונח משמש כינוי לצד המערבי של הפרת, כמונח ממבטו של היושב בצד המזרחי של הפרת באשור או בבל.

למעשה כינוי זה לצד המערבי של הפרת, ידוע לנו מהכתבים האשוריים מהמאה ה-7 לפנה”ס ואילך (אנציקלופדיה מקראית ח”ו, עמ’ 43, ערך עבר-הנהר). יתכן שהמונח הזה בפי יושבי מזרח הפרת היה קיים אף קודם לכן, אבל לא סביר שיהיה המונח בשימוש יושבי א”י לפני שהחלה השליטה האשורית על א”י – המאה ה-8 לפנה”ס.
ומכיון שהמונח נמצא בכתובים האשוריים רק מהמאה ה-7 לפנה”ס ואילך, א”כ לא סביר שבא השימוש במונח זה בא”י לפני תקופה זו.
מה שאומר שהכותב המתאר את מלכות שלמה, כתב את תיאורו ממבט מאוד מאוחר (יחסית) לימי שלמה, לכל הפחות כ-300 שנה מאוחר למלכות שלמה.

[הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 17/5/2012]

בתיאור מלכות שלמה בא גם תיאור לפיו שלמה ייסד את המנהל של מלכות בית דוד, באמצעות 12 ניצבים שהיו ממונים על המיסוי לכלכלת המלך משך השנה (מל”א ד-ה). מנהל שכזה מחייב: כתיבה, פקידוּת, סטנדרטיזציה של משקלות ומידות, ערי מנהל ועוד.
והנה מהממצאים הארכיאולוגיים אנו למדים: כי רק מימי אחז וחזקיהו (סוף המאה ה-8 ותחילת המאה ה-7 לפנה”ס) ואילך ישנה ביהודה כתיבה משמעותית, ערי מנהל, סטנדרטיזציה של הכדים למידות אחידות בגודלן (המוחתמות במה שמכונה “חותם למלך”), גם משקלות ה’שקל’ מיוצרים החל מתקופה זו ואילך (כאן), כתוצאה מהשליטה האימפריאלית האשורית שדרשה את מיסיה.
נתונים אלו מלמדים שתיאור נציבי שלמה והקמת מערכת המיסוי בידי שלמה, יכלו להכתב לכל המוקדם בימי אחז וחזקיהו.
מה שאומר שכנראה תיאורי ימי מלכות שלמה משקפים במובנים רבים את המציאות של ימי חזקיהו, כשהכותב מתאר את ימי שלמה בעיניים ובמושגים של בן המאה ה-7 לפנה”ס.

אסמכתא לטענה לפיה תיאורי מלכות שלמה נכתבו בימי חזקיהו, ניתן לכאורה למצוא במקרא עצמו.
בספר משלי בתחילת אחד הקבצים המיוחסים לשלמה נאמר כך “גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה” (משלי כה,א). מדברים אלו עולה שלימי חזקיהו יוחס תיעוד והעתקה של מסורות עתיקות, ביניהן משלים שיוחסו לשלמה שחי כ-200 שנה קודם לכן.

חיזוק מסוים נוסף לטענה זו, ניתן אולי לקבל מכך שבתיאור ימי שלמה נאמר כך “וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (מל”א ח,ח). כבר מהשימוש בביטוי “עד היום הזה” מובן שנכתבו הדברים הרבה לאחר חנוכת מקדש שלמה.
והנה בנבואת ירמיהו המיוחסת לימי יאשיהו נאמר “וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם יְהוָה לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד” (ירמ’ ג,טז).
מדברי ירמיהו משתמע כי בימי יאשיהו הארון כבר לא היה קיים במקדש. כבר חז”ל הבינו כך מדבריו, וטענו שכנראה נגנז הארון בימי מנשה בעת ששינה את סדרי הפולחן במקדש והפכו לאלילי.
בין אם הארון נגנז, נעלם או הושמד בידי מנשה, עולה מכך שהארון היה במקדש עד לימי מנשה בן חזקיהו. מכיון שהארון נזכר כמי שעומד ‘עדיין’ במקדש, אם כן תיאור זה נכתב לכל המאוחר בימי חזקיהו או תחילת מלכותו של מנשה.

[הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 8/12/2013, עם תוספת עריכה]

חיל פרשים

נקודה נוספת בענין זה, המחזקת את התיארוך המאוחר של תיאור תקופת מלכותו של שלמה, היא התיאור לפיו שלמה החזיק חיל פרשים בן 12,000 פרשים, בעוד בימי שלמה עדיין לא היו חילות פרשים בצבאות אלא רק מהמאה ה-9 לפנה”ס ואילך.

על פי מקורות היסטוריים וארכאולוגיים (ר’ אנצ”מ ח”ה עמ’ 1007 וכאן) אנו למדים כי רק באמצע המאה ה-14 לפנה”ס החל השימוש בסוסים לרכיבה עליהם. מכאן ואילך היה שימוש בפרשים בצבאות רק לצרכי פיקוד וקישור, כלומר רק חיילים בודדים היו פרשים הרוכבים על סוסים.
לקראת סוף המאה ה-11 לפנה”ס אנו כבר מוצאים פרשים לוחמים, אבל רק במחצית הראשונה של המאה ה-9 לפנה”ס אנו מוצאים לראשונה חיל פרשים מאורגן בצבאו של אשורנצירפאל מלך אשור.

עובדות אלו יוצרות בעיה לא פשוטה, שכן במקרא אנו מוצאים לכאורה איזכורים לחיל פרשים עוד בתקופות קדומות למאה ה-9 לפנה”ס (תקופת עמרי ואחאב מלכי ישראל):
א) כך לכאורה אצל פרעה בימי יציאת מצרים – “וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ” (שמ’ יד,ט).
ב) כך מתואר הצבא הפלשתי בימי שאול (בתקופה המיוחסת למאה ה-11 לפנה”ס) – “וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וְעָם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב” (שמ”א יג,ה).
ג) כך מתואר צבא ארם צובה בימי דוד (המאה ה-10 לפנה”ס) – “וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר פְּרָת: וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב” (שמ”ב ח,ג-ד).
ד) כך מתואר הצבא הארמי בימי דוד (המאה ה-10 לפנה”ס) – “וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים” (שמ”ב י,יח).
ה) מתואר גם שלשלמה (המאה ה-10 לפנה”ס) היה חיל פרשים גדול – “וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים” (מל”א ה,ו), וכן “וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים” (מל”א י,כו).
תיאורים נוספים מס’ דבה”י המאוחר מובן שלא הבאתי.

במקרא אנו מוצאים תיאורים המתארים רכיבה על סוסים בתקופות המיוחסות לקדומות למאה ה-14 לפנה”ס:
א) כך בברכת יעקב לדן בנו – “הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר” (בר’ מט,יז).
ב) כך גם מתוארת לווייתו של יעקב – “וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים” (בר’ נ,ט).

מכאן עולה שהתיאורים הללו אודות פרשים וחיל פרשים בפרט אודות תקופות קדומות למאה ה-9 לפנה”ס לכל הפחות, הינם תיאורים אנכרוניסטיים ומושפעים מהמציאות המוכרת לכותבים במאות מאוחרות יותר (כנראה המאה ה-8 לפנה”ס לכל המוקדם).

[הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 19/1/2016]