הערה פרשנית שנכנסה לטקסט? – דוגמה נוספת
נאמר “כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר-יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא” (במ’ יט,יג). המשך…
נאמר “כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר-יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא” (במ’ יט,יג). המשך…
בתיאור תקופת מלכותו של יואש מלך ישראל ישנו קטע הנראה כשיבוש. אך האם מדובר בשארית של מהדורה קדומה של ספר מלכים?
המשך…
בתחילת פרשת המרגלים מובאת רשימת שמותם:
“וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר. לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא. לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן-סוֹדִי. לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן-סוּסִי. לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי. לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל. לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי. לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי. אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן יְהוֹשֻׁעַ” (במ’ יג,ד-טז).
מדוע אפרים נזכר ברשימה לפני הכותרת של “למטה יוסף” שאמורה לכאורה לשמש כותרת הן למטה מנשה והן למטה אפרים? המשך…
בס’ יחזקאל נאמר כך: “כה-אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר-בן-בקר תמים וחטאת את-המקדש: ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל-מזוזת הבית ואל-ארבע פנות העזרה למזבח ועל-מזוזת–שער החצר הפנימית: וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את-הבית” (יחז’ מה,יח-כ). המשך…
נאמר “וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן: וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן” (במ’ ג,ז-ח). המשך…
עיון בפרשת השמיטה והיובל (ויק’ כה) מעלה שהפרשה משובשת.
המשך…
נאמר “וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל-נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת. וּמַכֵּה נֶפֶשׁ-בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. וְאִישׁ כִּי-יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ. וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת” (ויק’ כד,יז-כא). המשך…
נאמר “אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ. לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַיהוָה אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל-הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיהוָה אוֹתָם” (ויק’ יז,ג-ה).
נחלקו תנאים האם קטע זה בא לאסור שחיטת חולין מחוץ למשכן – דעת רבי ישמעאל, או לאסור שחיטת קדשים מחוץ למשכן – דעת רבי עקיבא (חולין, יז,א).
האם גירסה אחרת של קטע זה יכול לפתור את המחלוקת? המשך…
בשלב מסוים קידשו הקפיאו חז”ל את נוסח המקרא וקידשו אותו כמו שהוא, כולל טעויות סופר ברורות שלא תוקנו. ברשומה זו אביא דוגמה לטעות שכזו. המשך…