גישות שונות וסותרות במקרא ביחס אל השומרונים
היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר, עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת, הפוכה אפילו. המשך…
היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר, עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת, הפוכה אפילו. המשך…
בפרק יג בישע’ מתחיל חלק ה”משאות” של ישעיהו על מספר עמים, כשהוא פותח ב”משא בבל”. ב”משא בבל” הוא מנבא את חורבנה המוחלט של בבל (יג,יט-כב) ואת שיבת ציון (יד,א-ב).
ישנן מספר בעיות ב”משא בבל” הזה: המשך…
נאמר “וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי” (דב’ כז,יא-יג).
מדוע חלוקת השבטים בין שני ההרים היא דווקא כזאת?
המשך…
נאמר “וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְאֶת-רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (דבה”א ה,כו). המשך…
מחבר ס’ מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל”ספר דברי הימים למלכי ישראל” או ל”ספר דברי הימים למלכי יהודה” בהתאם, מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה.
מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם.
בתיאורים אודות מלכות שלמה, ישנם תיאורים מאוד פנטסטיים, הנראים לכאורה כמוגזמים. בפוסט אראה שסביר להניח שהתיאורים אודות ימי שלמה נכתבו במאה ה-7 לפנה”ס לכל המוקדם, ימי חזקיהו ומנשה.