התקופה האשורית

העומדים על הברכה והקללה – משקף מציאות היסטורית?

נאמר “וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי” (דב’ כז,יא-יג).
מדוע חלוקת השבטים בין שני ההרים היא דווקא כזאת?
המשך…

פול ותלגת פלנסר – גלוסה מאוחרת בטקסט

נאמר “וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְאֶת-רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (דבה”א ה,כו). המשך…

המקור הישראלי בו השתמש מחבר ספר מלכים

מחבר ס’ מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל”ספר דברי הימים למלכי ישראל” או ל”ספר דברי הימים למלכי יהודה” בהתאם, מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה.
מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם.

המשך…