מהתבוננות במקרא בסיפור “חטא העגל” בתורה, מיד קופצת לה פרשייה אחרת הדומה בפרטים רבים – הלא היא פרשיית עגלי הזהב שעשה ירבעם בן נבט מלך ישראל.
“וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” (מל”א יב,כח). המשך…
פרק נ”א בירמיה מסתיים במילים אלו: “עַד-הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ” (ירמ’ נא,סד). ממילים אלו משתמע שפרק נ”ב הבא אחריו והחותם את ס’ ירמיה, אינו מיוחס לירמיהו הנביא, בשונה משאר פרקי הספר.
והנה פרק נ”ב בירמיה שווה בתוכנו (כמעט כולו) לפרק כ”ה במלכים ב’ (וסוף כ”ד). ושני הספרים מספרים על קורות מלכותו של צדקיהו וחורבן ירושלים והמקדש.
בפוסט זה אדון אם רעיון התניית ההבטחה ל”מלכות עולם” לדוד וזרעו, קודמת לחורבן ולגלות בבל או לא.
בפוסט זה ידובר על התפישות השונות של “תורת הגמול” במקרא, בין גמול מצטבר מדור לדור ובין גמול אישי. וכן על תפישתו של מחבר דברי-הימים בענין ועל השכתוב ההיסטורי שהוא עושה בעקבות כך. המשך…
בפוסט זה נראה את שתי הגישות השונות בתכלית בתיאור מנשה מלך יהודה וימי מלכותו, בין הספרים מלכים ודברי הימים.
האם מנשה היה המלך החוטא הגדול שהביא לחורבן ולגלות, או שאמנם היה חוטא אבל חזר בתשובה והחורבן והגלות אינן אלא כתוצאה מחטאי דור החורבן ולא מנשה. המשך…
במקרא אנו מוצאים פעמים רבות תופעה הקיימת אף בדיבורנו בימינו אנו, תופעת “החזרה המקשרת”. בה ישנו משפט או קטע משפט החוזר על עצמו, כשביניהם תוכן הסוטה מרציפות העניין או משלימו, או במילים אחרות – “מאמר המוסגר”.
חוקרים אף הצביעו על כך שלא פעם אותו “מאמר מוסגר” אינו אלא תוספת מאוחרת לטקסט, שהעורך הוסיפו כ”מאמר המוסגר” באמצעות “חזרה מקשרת” לרציפות הענין. המשך…
מדוע חגגו בממלכת ישראל הצפונית את “חג הסוכות” בחודש השמיני – מרחשון? והאם התורה מבקרת את ירבעם בן נבט על כך?
נאמר “וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה […] וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר” (מל”א יב,לב-לג). המשך…
הרושם המקובל והבולט ליחס כלפי שלמה המלך, הוא היותו מלך חיובי, בונה המקדש, חכם וצדיק, גם יוחסו לו (שלא בצדק) כמה מספרי המקרא, כמו שיר-השירים, משלי וקהלת.
לעומת רושם זה ישנם גם פסוקים המציגים את שלמה בצורה שלילית, כמלך חוטא – עובד אלילים, כך כבר בתיאור ימיו:
ישנה טענה ישנה בקרב חוקרים לא מעטים, לפיה מחבר דבה”י שהשתמש וציטט מתוך ס’ שמואל ומלכים, השתמש למעשה בספרים בנוסח מעט שונה ממה שמכונה ‘נוסח המסורה’ (ראה לדוג’ מ”צ סגל, “ספרי שמואל”, עמ’ 46-47).
טענה זו לא נאמרה ביחס לקטעים בהם ניכר לשונו של מחבר דבה”י והקטעים שנועדו להדגיש את השקפותיו של המחבר, אלא ביחס לחלק מההבדלים ש’לכאורה’ אין בהם מגמתיות ולא ברור מדוע דבה”י מציג נוסח שונה מהספרים שמואל ומלכים בנוסח שלפנינו. המשך…
הצצתי בס’ עולם התנ”ך על מלכים, בראשיתו (ח”א עמ’ 17) ישנה טבלה שנערכה בידי פרופ’ גרשון גליל, בה הוא מסכם את התאריכים בתקופת המלוכה “שניתן לקבוע אותם במידה רבה של ודאות” כלשונו, ע”פ כתבים אשוריים. ואני מעתיק מדבריו: