בעיות ברשימות הייחוסין של בית צדוק

רשימות היוחסין של משפחת הכוהנים הגדולים של בית צדוק מופיעה מספר פעמים במקרא. הרשימות אינן זהות זו לזו, אין אפילו שתי רשימות זהות, מה שמעלה סימן שאלה גדול על האמינות ההיסטורית של רשימות אלו.

בטבלה המצורפת ישנה השוואה בין כל הרשימות הללו:

כהן גדול. על ראשו הוא לובש את המצנפת ואת הציץ. ציור: אפרים משה ליליין

כשנעיין ברשימות נשים לב למספר בעיות, ונתחיל עם שלוש בעיות בולטות:

א) כפי שניתן להבחין, אין למעשה רשימה אחת שהיא שלימה. גם רשימה א’, הארוכה ביותר, המכילה 23 דמויות, חסרה 2 דמויות המופיעות ברשימות מקבילות.

ב) הדילוג ברשימה ד’ בין “צדוק” ל”שלום”. צדוק ברשימה זו מכוין לזה שכיהן בימי דוד, ושלום חי סביב תקופת יאשיהו (שכן חלקיהו הבא אחריו כיהן בימי יאשיהו). (הדילוג ברשימת ג’ וה’ אינו מוכרח, שכן יתכן בהחלט ש”צדוק” הבא לפני “משלם” הוא צדוק ב’ ואחיטוב ב’ מרשימה א’).

ג) ברשימה א’ ניתן להבחין בשמות כפולים, דבר אפשרי לכשעצמו. אבל ברשימה זו ישנה כפילות תמוהה. שכן 3 שמות מהרשימה הזו חוזרים על עצמם פעמיים באותו הרצף (מסומנים ברשימה באמצעות א’ וב’): “אמריה” > “אחיטוב” > “צדוק”.
ותמיהה גדולה יותר מתעוררת כשמשווים את רשימה א’ לרשימה ד’, אז מבחינים בכפילות של 4 שמות: “עזריה” > “אמריה” > “אחיטוב” > “צדוק”.

ניתן לשער, ששתי התמיהות האחרונות קשורות אולי אחת לשניה. ייתכן שהיה “חור” ברשימת הייחוס של כמה דורות חסרים בין “צדוק” (א) של ימי דוד עד ימי “שלום”/”משלם” מסיבה כלשהי, והכותב מילא את ה”חור” בחלקו באמצעות העתקה של 3/4 דורות מחלק אחר ברשימה.

סימן לחוסר האמינות של חלק זה ברשימה, ניתן לראות מכך שעל “עזריה” (ב) נאמר “וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם” (דבה”א ה,לו). הוא היחיד ברשימה שמוזכר עליו משפט שכזה, וסביר להניח שהכוונה המקורית היתה שהוא כיהן במקדש שבנה שלמה בימי שלמה עצמו.
אך הדבר לא מסתבר, שכן עזריה (ב) הוא דור רביעי לצדוק (א) ע”פ הרשימה, כשלעומת זאת אנו רואים שעל שלמה נאמר “וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן” (מל”א ד,ב). כלומר בימי שלמה כיהן “עזריה” (א) ולא נכדו “עזריה” (ב).

ניתן גם לשער מה יכל ליצור את ה”חור” ברשימת הייחוסין. שכן ניתן היה לכאורה סביר להניח, שהכהונה הגדולה תעבור ברציפות מאב לבנו בירושה. בפרט אם אנו רואים שהסב “צדוק” של ימי דוד היה כה”ג וצאצאיו המאוחרים גם היו, סביר שעברה הכהונה הגדולה בירושה ברציפות.
אבל מעיון בספרי בי”ר אנו רואים שנזכרים שני כהנים גדולים שאינם ברשימות הנ”ל.
א) “יהוידע הכהן” – כיהן ככה”ג בימי עתליה ויהואש (מל”ב יא,ט; יב,ג).
ב) “אוריה הכהן” – כיהן ככה”ג בימי אחז (מל”ב טז,י; ישע’ ח,ב).

מציאותם של שני כהנים גדולים אלו שאינם נזכרים כלל ברשימת כהני בית צדוק, מעידה שככל הנראה הם לא היו מבית-צדוק. והנה שניהם כיהנו בתקופת ה”חור” המשוער. יהוידע כיהן באמצע התקופה, ואוריה בסופה.

ייתכן, שכותב רשימת ייחוסין א’ מצד אחד ידע שהיתה תקופה בה לא כיהנו במקדש כהנים גדולים מבית-צדוק, אך מאידך לא ידע מי היו אבות המשפחה (שאמנם לא כיהנו ככה”ג) בין שתי התקופות של הכהונה הגדולה בבית-צדוק. ו”נאלץ” למלאות את ה”חור” באמצעות העתקה של 3/4 שמות.

[הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 16/5/2011, עם תיקונים ושינויי ניסוח]