במקרא נזכרו מספר גילים שונים לתחילת שירותו של הלוי במשכן ובמקדש, מה פשר הענין?
במספר איזכורים בתורה נאמר שגיל כניסת הלוי לשירות במשכן הוא גיל 30 עד גיל 50:
“נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (במ’ ד,ב-ג).
“נָשֹׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם-הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (שם,כב-כג).
“בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית-אֲבֹתָם תִּפְקֹד אֹתָם. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקְדֵם כָּל-הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד” (שם,כט-ל).
“מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל-הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (שם,לה ולט ומג).
“כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (שם,מו-מז).
עם זאת מאוחר יותר נאמר פתאום: “זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד. וְשֵׁרֵת אֶת-אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם” (במ’ ח,כד-כו).
כלומר, מבן 25 ועד 50 ולא מבן 30!
חז”ל ניסו ליישב סתירה זו, בקביעה שהיו חמש שנים של אימונים עד שהיה מותר ללוי לעבוד בפועל, אולם אין זה פשוטו של מקרא. בתרגום השבעים אנו מוצאים שהנוסח שונה ל-25 בפעמים בהן בנוסח המסורה מופיע 30.
המעניין הוא, שבספרות של ימי שיבת ציון מוזכר גיל אחר לתחילת עבוד הלויים – גיל 20, וטעמו בצידו.
“אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתֵיהֶם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִפְקוּדֵיהֶם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה: כִּי אָמַר דָּוִיד הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹ וַיִּשְׁכֹּן בִּירוּשָׁלִַם עַד לְעוֹלָם: וְגַם לַלְוִיִּם אֵין לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל כֵּלָיו לַעֲבֹדָתוֹ: כִּי בְדִבְרֵי דָוִיד הָאַחֲרֹנִים הֵמָּה מִסְפַּר בְּנֵי לֵוִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה” (דבה”א כג,כד-כז).
וכן “וְאֵת הִתְיַחֵשׂ הַכֹּהֲנִים לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם וְהַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם” (דבה”ב לא,יז).
כמו כן “וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְהוָה” (עז’ ג,ח).
הטעם לגיל 20 לפי המובא במקור הראשון, הוא בעקבות קביעות המשכן והמקדש בירושלים כך שלא צריך לשאת את המשכן וכליו הכבדים, מה שנותן את האפשרות להוריד את גיל הגיוס של הלויים ל-20.
עם זאת בדבה”י מוזכר גם גיל 30, אבל יתכן שזו טעות סופרים. ראה “וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם: וַיִּסָּפְרוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמָעְלָה וַיְהִי מִסְפָּרָם לְגֻלְגְּלֹתָם לִגְבָרִים שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה אָלֶף … וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד מַחְלְקוֹת לִבְנֵי לֵוִי לְגֵרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי … אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתֵיהֶם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִפְקוּדֵיהֶם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה” (דבה”א כג,ב-כד).
ישנה סתירה בתוך הקטע, כשבתחילה נאמר שהלויים נספרו מגיל 30 ומעלה, ובסוף פירוט חלוקת מחלקות הלויים נאמר שהלויים נספרו מגיל 20 ומעלה (כמו בדבה”ב לא,יז ועז’ ג,ח). יתכן שמדובר בסך הכל בטעות סופרים וצריך לגרוס “עשרים” במקום “שלושים”, ואולי לא והסבר אחר לכך.
לגבי הסתירה מדברי הימים ייתכן שהציווי במדבר לא היה כמצווה לדורות אלא כל מקום וזמן לפי הצורך והשיקולים