חגים ומועדים

איסור בישול “גדי בחלב אמו” וחג הסוכות

איסור בישול גדי בחלב אמו נזכר בתורה שלוש פעמים, פעמיים בהקשר פולחני – “רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ” (שמות כג,יט; לד,כו), ופעם שלישית בהקשר של איסורי אכילה והנאה – “לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ” (דברים יד,כא). המשך…

סתירה – אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים?

ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים:
בטקס הכיפורים נאמר “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה […] וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה” (ויק’ טז,ג-ה).

המשך…

האם “יום תרועה” (ראש השנה) הוא חג חדש?

ברובד הכוהני נאמר “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן–זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה” (ויק’ כג,כד-כה), וכן “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (במ’ כט,א).
מועד זה אינו נזכר בס’ הברית הגדול והקטן, וגם לא בס’ דברים. החג גם אינו נזכר בכל ספרות בית-ראשון, אבל זה לכשעצמו אינו מוכיח דבר. המשך…

מתי חל חג הפסח?

נאמר “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה” (דב’ טז,א). חז”ל הבינו מפסוק זה שהכתוב מחייב שחג הפסח יחול דווקא בחודש האביב, ולכן יש לעבר לעתים את השנה בחודש נוסף כדי לוודא שהחג יחול בזמן האביב.
אך האמנם זהו פשוטו של מקרא? האם הפסוק מציג לנו למעשה תאריך אחר לחג מאשר י”ד לחודש ניסן? המשך…

האם גם הבן החכם הוציא עצמו מן הכלל?

ידועה שאלת החכם בהגדה של פסח האומרת: “מה העדות והחקים והמשפטים אשר ציוה יהוה אלהינו אתכם?”. שאלה זו הינה בעצם ציטוט של פסוק בס’ דברים (ו,כ).
ישנה שאלה מפורסמת על פסוק זה, שכן בפסוק זה הבן החכם כמו הבן הרשע מוציא את עצמו מן הכלל באמרו “אשר צוה יהוה אלהינו אתכם“. אך האמנם זהו הנוסח המקורי של הפסוק? המשך…

מהו “זבח הימים”? האם מדובר בחג מוכר?

על אלקנה מסופר שהיה עולה עם משפחתו לשילה, כדי לזבוח את “זבח הימים” (שמ”א א,כא; ב,יט). מצוין שאלקנה היה עושה כך “שנה בשנה” (שם א,ז) ו”מימים ימימה” (שם א,ג; ב,יט), כלומר פעם בשנה היה עולה לשילה לזבוח את “זבח הימים” (ראה שמ’ יג,י; שופ’ יא,מ; כא,יט).
מה הוא אותו “זבח הימים”? האם הוא חלק מחג ציבורי או משהו משפחתי?
 המשך…

חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?

במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – ‘שמיני עצרת’, חג זה לא נזכר בספר דברים. עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת, האם ניתן להוכיח זאת?
בפוסט זה אוכיח ש’שמיני עצרת’ לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!

המשך…

יום תרועה או זכרון תרועה

החג של האחד לחודש השביעי מוגדר בספר במדבר (כט,א) כ”יום תרועה”, לעומת זאת בספר ויקרא ההגדרה היא “שבתון זכרון תרועה” (כג,כד).
מה ההבדל בין שתי ההגדרות? מדוע השינוי? ומי שינה? ומדוע?

המשך…