הצצתי בס’ עולם התנ”ך על מלכים, בראשיתו (ח”א עמ’ 17) ישנה טבלה שנערכה בידי פרופ’ גרשון גליל, בה הוא מסכם את התאריכים בתקופת המלוכה “שניתן לקבוע אותם במידה רבה של ודאות” כלשונו, ע”פ כתבים אשוריים. ואני מעתיק מדבריו:
732 – רצח פקח מלך ישראל בידי הושע, והמלכת הושע (בשנת 14 לתגלת פלאסר השלישי).
731 – הושע מעלה מנחה לתגלת פלאסר השלישי בעיר סרבנו בארץ כשדים (בשנת 15 לתגלת פלאסר)
722 – שלמנאסר החמישי מלך אשור כובש את ממלכת ישראל, מטיל מצור על שומרון ואוסר את הושע מלך ישראל (בשנת 5 לשלמנאסר החמישי).
720* – כיבוש שומרון והגליית תושביה בידי סרגון השני מלך אשור (בשנת 2 למלכו).
701 – מסע סנחריב מלך אשור ליהודה – “המסע השלישי” (בשנת 4 למלכו).
* זמנו של מצור שומרון, כיבוש העיר והגליית תושביה שנויים במחלוקת. לדעת רוב החוקרים, לא החל המצור לפני שנת 724, והעיר לא נלכדה אחרי שנת 720.
עד כאן דבריו.
יוצא איפוא ע”פ הממצאים האשוריים – מעליית הושע מלך ישראל למלוכה, עד מסע סנחריב ליהודה בימי חזקיהו, עברו 31 שנה.
ע”פ המקרא:
12 לאחז מלך יהודה – הושע מלך ישראל רצח את פקח בן רמליהו ומלך תחתיו (מל”ב יז,א).
3 להושע מלך ישראל – מלך חזקיהו מלך יהודה (מל”ב יח,א), אחרי מות אביו אחז שמלך 16 שנה (שם טז,ב).
4 לחזקיהו ו-7 להושע – החל המצור על שומרון (מל”ב יח,ט).
6 לחזקיהו ו-9 להושע – נלכדה שומרון (מל”ב יח,י).
14 לחזקיהו מלך יהודה – עלה סנחריב וכבש את יהודה (מל”ב יח,יג).
ע”פ חישוב פשוט יוצא, שע”פ המקרא מעליית הושע מלך ישראל למלוכה עד עליית סנחריב על יהודה, עברו 17/18 שנה בלבד!
לפנינו א”כ סתירה משמעותית בין המקרא לממצאים החוץ-מקראיים מאשור.
בין עליית הושע למלוכה עד תחילת המצור על שומרון – ע”פ הממצאים האשוריים עברו כ-10 שנים, ע”פ המקרא 7 שנים.
משך המצור על שומרון – ע”פ שני המקורות 2/3 שנים.
מנפילת שומרון עד כיבוש יהודה בידי סנחריב – ע”פ הממצאים האשוריים כ-19 שנה, ע”פ המקרא 8 שנים בלבד.
מנקודות אלו עולה כי הפער העיקרי איפוא, הוא מנפילת שומרון עד למסע סנחריב על יהודה.
[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 26/3/2010, עם תיקוני ניסוח]
בולה מחותמו של חזקיהו המלך
הנתון הבעייתי העיקרי הוא הפסוק האומר שמסע סנחריב נגד יהודה בשנת 701 לפנה”ס אירע בשנת 14 לחזקיהו – “וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם” (מל”ב יח,יג), בעוד לפי המקורות ההיסטוריים החוץ-מקראיים מאשור היתה זו השנה ה-25/26 לחזקיהו.
והנה לפני מספר שנים פורסמו מספר בולות חדשות שנמצאו, בולות מתקופת מלכותו של חזקיהו. על הבולות נזכרות ערים שנחרבו ואוכלוסייתן הוגלתה במסע סנחריב, בציון השנים למלך – מספר שנים גבוה מ-14 [!].
כך על בולה אחת מהעיר לכיש נכתב: “ב-21 שנה – לכש – למל[ך]”. העיר לכיש היא אחת מהערים המרכזיות שנחרבו לחלוטין בידי סנחריב שאף הגלה את אוכלוסייתה של לכיש לאשור, ומסר אותה יחד עם שטחים נוספים לשליטת הפלשתים. לכיש נותרה בידי פלשתים בימי מנשה בן חזקיהו, והיא שוקמה והתאוששה רק בימי יאשיהו נינו של חזקיהו.
משכך, עלינו להסיק שהתיארוך המקראי של מסע סנחריב לשנת 14 לחזקיהו הינה טעות, והמסע נערך בשנת 25/26 לחזקיהו, מה שגם מתאים עם הבולות שנמצאו.
אם אכן כך, איך נוצרה איפוא במקרא הטעות של תיארוך מסע סנחריב לשנתו ה-14 של המלך חזקיהו?
התשובה להבנתי היא, כי כפי הנראה את הסנכרון בין אירועים היסטוריים ובין שנות מלכותם של מלכי יהודה וישראל, עשה מחבר ס’ מלכים בעצמו וכך לעיתים שגה בחישוביו.
במקרה זה הסתמך המחבר כפי הנראה על נבואתו של ישעיהו לחזקיהו. לפי המסופר בס’ מלכים (מל”ב כ,ו) ובישעיה (לח,ה-ו), חזקיהו חלה אנושות בעת מסע סנחריב, וישעיהו הבטיח לו שיבריא ויחיה 15 שנה נוספות – “שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה: וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי” (מל”ב כ,ה-ו).
מחבר ס’ מלכים מצא בספר “דברי הימים למלכי יהודה” שחזקיהו מלך 29 שנה (מל”ב יח,ב), ויצא מנקודת הנחה שנבואתו של ישעיהו התקיימה, חישב מחבר ס’ מלכים לאחור 15 שנה וכך הגיע לתוצאה לפיה מסע סנחריב אירע בשנת 14 לחזקיהו.
אבל כפי שמעידים הממצאים הארכאולוגיים וההיסטוריים, מסע סנחריב אירע לקראת סוף תקופת מלכותו של חזקיהו – 3/4 שנים לפני מותו, ונבואתו של ישעיהו לחזקיהו שיתווספו 15 שנה לחייו מעת מסע סנחריב לא נתקיימה.
Pingback: המקור הישראלי בו השתמש מחבר ספר מלכים - מקרא וביקורת