ישנה טענה ישנה בקרב חוקרים לא מעטים, לפיה מחבר דבה”י שהשתמש וציטט מתוך ס’ שמואל ומלכים, השתמש למעשה בספרים בנוסח מעט שונה ממה שמכונה ‘נוסח המסורה’ (ראה לדוג’ מ”צ סגל, “ספרי שמואל”, עמ’ 46-47).
טענה זו לא נאמרה ביחס לקטעים בהם ניכר לשונו של מחבר דבה”י והקטעים שנועדו להדגיש את השקפותיו של המחבר, אלא ביחס לחלק מההבדלים ש’לכאורה’ אין בהם מגמתיות ולא ברור מדוע דבה”י מציג נוסח שונה מהספרים שמואל ומלכים בנוסח שלפנינו.
חוקרים הביאו לכך ראיות רבות, כמו בהשוואה לתרגום-השבעים לס’ שמואל ומלכים, מהם עולה נוסח עברי דומה לזה של דבה”י, כמו כן מהשוואה להעתקים עבריים של ס’ שמואל ומלכים מקומראן.
ברצוני להציג דוגמה להשוואה ל’מגילת שמואל מקומראן’, כשהשוואה זו מחזקת את הטענה שאכן מצד אחד מחבר דבה”י התבסס על נוסח של ס’ שמואל שונה במקצת מהנוסח שבפנינו, ומאידך הוסיף המחבר תוספות משלו (מגמתיות וסגנוניות).
בשני הקטעים הבאים יוצג נוסח ס’ שמואל המוכר מול קטע מדבה”י (השחור מציין את הטקסט הזהה בין ס’ שמואל ודבה”י, הכחול מציין את הטקסט הייחודי לס’ שמואל (נוה”מ) והאדום את הטקסט הייחודי לדבה”י:
שמ”ב (ו,יב-יז):
וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה: וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא: וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד: וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר: וְהָיָה אֲרוֹן יְהוָה בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי יְהוָה וּשְׁלָמִים:
דבה”א (טו,כה – טז,א):
וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים הַהֹלְכִים לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִן בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּשִׂמְחָה: וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים: וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל דָּוִיד אֵפוֹד בָּד: וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת: וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בָּא עַד עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִיד וַיַּקְרִיבוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:
בין הקטעים ישנם מספר הבדלים מעניינים, לדוגמה:
א) אזכור “הלוים” בדבה”י כנושאי הארון, בניגוד לס’ שמואל בו נושאי הארון אינם מזוהים.
ב) בס’ שמואל נאמר רק שדוד זבח “שור ומריא”, לעומתו דבה”י מפרט “שבעה פרים ושבעה אילים”.
ג) דבה”י מזכיר את ה”משוררים” וכלי נגינה, שלא נזכרו כלל בס’ שמואל.
ד) בס’ שמואל נאמר שדוד (עצמו) הקריב קרבנות, דבה”י לעומתו מוציא את דוד מתוך מעשה הקרבנות.
חוץ מאלו, כפי שניתן להבחין בניקל, ישנם עוד הבדלים רבים.
השוואת שני קטעים אלו מול מגילת שמואל מקומראן ((4QSam(a), מלמדת אותנו מספר דברים.
תחילה יש לציין, שהמגילה לא נמצאה בשלימותה, וחלקים גדולים ממנה אינם אלא קרעים קטנים שניתן לצרפם כ’פזל’ ולשחזר את הטקסט המלא במידה רבה של בטחון.
עבודת השחזור מתבססת בעיקר על שני נתונים: הטקסט הקיים בקרעים, וכן רוחב העמודות במגילה (הידוע לנו מקטעים אחרים) מה שמאפשר לשער את אורך הטקסט החסר ולהשלימו בהשוואה לס’ שמואל בנוה”מ ודבה”י.
(הכחול מציין את הטקסט הדומה לס’ שמואל (נוה”מ), והאדום את הנוסח המקביל בדבה”י, ואילו המודגש מסמן את הטקסט שנמצא בקריעות המגילה הקומראנית):
1 – עִיר דָוִיד] בְּשִׂמְחָה: וַיְהִי [כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים
2 – וַיִּזְבַּח] שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה [אֵילִים: וְדָוִיד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה
3 – וְדָוִיד חָגוּר אֵפוֹד בָּד: וְדָוִיד [כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה
4 – בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל] שׁוֹפָר: וַיְהִי [אֲרוֹן יְהוָה בָּא עַד עִיר דָּוִיד וּמִיכַל
5 – נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְפַזֵּז ומְרַקֵּד] וּמְשַׂחֵק
6 – וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ:] וַיָּבִאוּ אֶת [אֲרוֹן יְהוָה וַיַּצִּגוּ
7 – אֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹוהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ] דָּוִיד וַיַּעַל דָּוִיד עֹלוֹת [וּשְׁלָמִים
8 – לִפְנֵי יְהוָה
ההשוואה יכולה כנראה ללמד אותנו מספר דברים לגבי נוסח ס’ שמואל שעמד בפני מחבר דבה”י:
א) אזכור “הלוים” בידי דבה”י, לכאורה אינו אלא חלק מהמגמתיות הכללית של דבה”י לתחוב שוב ושוב את הלויים בתוך ציטוטים מס’ שמואל ומלכים (ראה כאן), ואינו לקוח מנוסח שעמד בפני המחבר.
ב) הפירוט בדבה”י “שבעה פרים ושבעה אילים”, משקף כנראה נוסח שונה של ס’ שמואל שעמד בפני דבה”י. (בהוספותיו של דבה”י עצמו, משתמש המחבר בדרך כלל בצורה המאוחרת של זמנו ‘פרים שבעה ואילים שבעה’).
ג) אזכור ה”משוררים” אף הם תוספת מגמתית של מחבר דבה”י, הכותב עליהם בהרחבה פעמים רבות לאורך הספר ותוחב אף אותם לתוך ציטוטים מקבילים (לדוג’: דבה”ב ב,יב ויג).
ד) אזכור כלי הנגינה מלבד השופר בידי דבה”י, הינה תוספת מגמתית של המחבר כחלק מאזכור ה”משוררים”, וכמו במקומות אחרים בספר (דבה”ב ב, יב ויג).
ה) המגילה מלמדת אותנו שהיה נוסח של ס’ שמואל שכלל בתוכו את הנוסח בדבה”י “מרקד ומשחק” וכן את הנוסח של ס’ שמואל (נוה”מ) “מפזז ומכרכר”, בשילוב דומה לזה: “מפזז ומרקד ומשחק ומכרכר”.
ו) המילה הנוספת בדבה”י “בא עד עיר דויד”, יש לה מקור בנוסח אחר של ס’ שמואל.
ז) נוסח דבה”י “ויציגו אתו בתוך האהל” בהשמטת המילה “במקומו” הנזכר בנוה”מ לס’ שמואל, משקף כנראה נוסח אחר של ס’ שמואל.
ח) אי אזכור דוד כמעלה העולות והשלמים בדבה”י, הינו כנראה ניסוח מכוון של מחבר דבה”י עצמו ולא על סמך נוסח ס’ שמואל שעמד בפניו (כנראה כדי שלא ישתמע שדוד עצמו הקריב ולא הכהנים).
האם זה אומר שמחבר דבה”י השתמש בהעתק קדום של “מגילת שמואל מקומראן”? לאו דווקא. זה רק מחזק את הטענה שהוא השתמש בנוסח קרוב יותר לזה של המגילה הקומראנית מאשר לנוסח ס’ שמואל בנוה”מ.
אם אכן ההשוואה בין דבה”י למגילת שמואל הקומראנית נכונה, אזי יש לסמן מחדש את שינויו של מחבר דבה”י (הבאתי רק את הקטע המקביל למגילה. שחור מסמן את נוסח ס’ שמואל שעמד מפני המחבר, ואדום מסמן את שינוייו והוספותיו של מחבר דבה”י):
“בְּשִׂמְחָה: וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים: וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל דָּוִיד אֵפוֹד בָּד: וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת: וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בָּא עַד עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִיד וַיַּקְרִיבוּ עֹלוֹת”.
כתבת ש”נושאי הארון אינם מזוהים” בגירסת ספר שמואל. הם אכן אינם מוזכרים כי לא היו כלל נושאי ארון. היתה זו עגלת בקר עלובה. לא לויים ולא כהנים. עגלה.
שמואל ב פרק ו
(ג) וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה:
מקובל למצוא 3 נוסחים למקרא בימי בית שני – המסורה, תרגום השבעים וכן השומרוני, שהתפצלו בשלב מוקדם, אולי במאה ה-4 לפנה”ס, מהנוסח הישן של עזרא.
במגילות ים המלח/מדבר יהודה נמצאו סימנים לעוד כמה נוסחי משנה (לפי עמנואל טוב, ‘ביקורת נוסח המקרא’). בנוסף היו תוספות למסורה (כמו עם חלקים מספר יהושוע; או גירסה מקוצרת של ישעיהו), וכן כמה תוספות מאוחרות ב’בראשית’ שפרופ’ רופא איתר. מה שאומר שהנוסח לא היה סגור וחתום עד לקראת סוף בית שני.