ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע, מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים. כשסופר הרמוניסטי מאוחר הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס’ דברים.ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של “השערת התעודות”, כפי שיבורר מן הדברים. המשך…
בתיאור בניית מקדש שלמה יש איזכור של ה”מחזה” בתיאור בניית הפתחים במקדש, מה זה ועל מה זה? ואולי מדובר בכלל בטעות סופר? המשך…
בס’ שמואל עצמו לא נזכר חורבן משכן שילה, מסופר רק על כך שהפלשתים לקחו את ארון הברית, ושעלי הכהן מת כששמע על כך (שמ”א ד-ה). האיזכור הראשון במקרא לחורבן משכן שילה הוא בס’ ירמיה.
ס’ תהלים מחולק כידוע ל-5 ספרים: א-מא, מב-עב, עג-פט, צ-קו, קז-קנ. חלוקה זו אינה שרירותית, אלא מבוססת על פסוקי החתימה של כל חלק וחלק. המשך…
בבראשית לו מובאת רשימה של מלכי אדום שמלכו “לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (בר’ לו,לא), מילים אלו הן אחת הראיות לאיחור כתיבת התורה לתקופת המלוכה (ר’ ראב”ע שם). המשך…
בדבה”י ישנה רשימת יוחסין של משפחות משבט בנימין המובאת פעמיים, אך לא רק שהרשימה מובאת פעמיים (במרחק של 35 פסוקים בלבד), ישנם גם שינויים לא מעטים בין שתי הרשימות. המשך…
ידוע שצופן אתב”ש נמצא כנראה כבר במקרא בס’ ירמיה, שם צופן הנביא את השם “בבל” וכותב “ששך”, וכן במקום “כשדים” כותב “לב קמי”. המשך…
מזמורים ט’ וי’ בתהלים, הינם בעצם מזמור אחד. כך הוא בתרגום השבעים, וכך היה עד לימי בעלי התוספות (ראו רש”י מגילה יז,ב ד”ה בפרשה תשיעית, ותוס’ שם ד”ה ודוד).
למעשה בעיון קל במזמור ט’, ניתן להבחין שהוא בנוי מאקרוסטיכון אלפביתי, שהמשכו במזמור י’. ראו: המשך…
שלש פעמים בס’ יחזקאל נזכר אדם בשם “דניאל”, בשלושת המקומות מודבר בקרי כשהכתיב הוא “דנאל” בלא יו”ד. דמות זו נזכרת כשניה מתוך שלישית הצדיקים “נח – דנאל – איוב”
מי הוא זה ואיזה הוא, האמנם “דניאל”?
באלפבית היהודי ישנן חמש אותיות “מנצפך” שנכתבות שונה על פי המיקום שלהן, שכשהן נכתבות בסוף מילה הן נכתבות בצורה שונה. בכתב בעברי העתיק (המכונה “דעץ”) אין צורות כפולות לאותיות, והן קיימות רק בכתב המכונה “אשורי”. המשך…