סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים, פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ’ כה-לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ’ לה-מ). פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה.
נשאלת השאלה, האם שתיהן, הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע, נכתבו בידי כותב אחד? המשך…
נאמר “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (שמ’ לח,כא). ניסוח פסוק זה תמוה למדי, וכנראה יש בו קטע שהוא תוספת מאוחרת, בשוגג או במזיד. המשך…
מה שמו של מלך האימפריה הפרסית במגילת אסתר – אחשורוש או ארתחששתא? האם לא אחשורוש ככתוב לפנינו? ובכן, זה לא כזה פשוט.
נאמר “עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” (אס’ ט,יט).
המלים “היושבים בערי הפרזות” נראות כהערה הבאה לפרש את המונח “היהודים הפרזים”, ולומר שהכוונה היא לאלו היושבים בערים שאינן מוקפות חומה, כך בפשטות.
אך האם זו הערה מקורית של המחבר או תוספת מאוחרת? המשך…
נאמר “וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת-הָאֶשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל-עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו” (שמ”א כב,ו).
ישנה בעיה בפסוק, שכן הגבעה ורמה הן שתי ערים שונות. כבר חז”ל במדרש הבחינו בכך וענו על כך בצורה דרשנית. אבל מה עם הפשט? המשך…
המזבח במשכן מכונה “מזבח הנחושת”, כך גם המזבח במקדש שלמה. האם לפי התיאור המקראי מדובר על אותו מזבח?
הפוסט אינו דן בהיסטוריות של “מזבח הנחושת”, אלא בבירור התיאור המקראי אודותיו. כלומר, האם המקרא מכוון לתאר את מזבח העולה במקדש שלמה כמי שהיה אותו מזבח המסופר שהיה במשכן במדבר?
המשך…
במקרא כמה וכמה קטעים מקבילים, קטעים שאחד מהם הועתק מחבירו או שניהם ממקור שלישי. קטעים מקבילים שכאלו נותנים לנו את ההזדמנות להשוואה בין גירסאות שונות ומראים לנו לא פעם איך העתקות שכאלו קיבעו במקרא גירסאות משובשות. המשך…
בדיני הנזיקין בתורה אנו מוצאם את החוק המחייב אדם לשלם נזקי בהמתו שאכלה בשדה של מישהו אחר. סתירה פנימית לכאורה בפסוק, יכולה ללמד אותנו שהטקסט חסר, טקסט שקיים בעדי נוסח אחרים, כמו הנוסח השומרוני ותרגום השבעים.
המשך…
מה הסיפור של הפסוק בשמות כג,יג? האם הוא במקומו ומהיכן מקורו?
המשך…