שלש פעמים בס’ יחזקאל נזכר אדם בשם “דניאל”, בשלושת המקומות מודבר בקרי כשהכתיב הוא “דנאל” בלא יו”ד. דמות זו נזכרת כשניה מתוך שלישית הצדיקים “נח – דנאל – איוב”
מי הוא זה ואיזה הוא, האמנם “דניאל”?
ראו “בֶּן-אָדָם, אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא-לִי לִמְעָל-מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה-לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי-בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה: וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, בְּתוֹכָהּ נֹחַ, דנאל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב: הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: לוּ-חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה: שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם-בָּנִים וְאִם-בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה: אוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל-הָאָרֶץ הַהִיא וְאָמַרְתִּי חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה: וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ: אוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח, אֶל-הָאָרֶץ הַהִיא וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה: וְנֹחַ דנאל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב בְּתוֹכָהּ–חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם-בֵּן אִם-בַּת יַצִּילוּ הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ נַפְשָׁם” (יחז’ יד,יג-כ).
וראו “בֶּן-אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא-אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים: הִנֵּה חָכָם אַתָּה מדנאל (מִדָּנִיֵּאל) כָּל-סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ: בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ: בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ, הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ” (יחז’ כח,ב-ה).
האם סביר שמדובר אכן ב”דניאל איש חמודות” (דני’ י,יא) כגירסת הקרי? התשובה היא לא.
א) דניאל הנודע מתואר כמי שהיה בימי יחזקאל צעיר לימים, וקשה להאמין שכבר אז נהפך לסמל של אחד משלושת הצדיקים מעולם.
ב) מהיכן “נגיד צור” אמור להכיר את “דניאל” הצעיר, ועוד כסמל החכמה?
ג) “נח” ו”איוב” לא היו דמויות ישראליות דווקא, ולכן תמוה שדניאל הישראלי ימנה ביניהם.
ד) הדמות הנדונה נזכרת שניה לאחר “נח” ולפני “איוב”, בעוד דניאל היה כנראה מאוחר לאיוב.
למעשה הפתרון הוא פשוט מאוד, ישנה דמות קדומה הנזכר כבר בכתבי אוגרית בשם “דנאל” (בלא יו”ד). שמסופר עליו שהיה שופט צדק “דן דין אלמנה ושופט משפט יתום” וערירי שהאל בעל פקד אותו בבן שנקרא בשם “אקהת” (קהת?), האלה ענת הורגת לבסוף את הבן, ודנאל מתאבל שבע שנים (ראו כאן בהרחבה).
גם ביחזקאל “דנאל” מתואר כצדיק וישר וגם כסמל של חכמה. דעת החוקרים שהדמות ביחזקאל היא כנראה אותו “דנאל” שהיה דמות מיתית מפורסמת בעמים הקרובים בדומה לנח ואיוב. וכנראה אף בישראל רווחו סיפורים אודות אותו “דנאל”, בדומה לסיפורים אודות נח ואיוב.
ה”תיקון” של הקרי “דניאל” לכתיב “דנאל”, נעשה כנראה בתקופה מאוחרת כשכבר לא זכרו בישראל את דמותו של “דנאל”, בגלל שלא היה ספר המספר עליו כמו על נח ואיוב, ולעומת זאת כבר היה ספר המספר על “דניאל”.