ס’ תהלים מחולק כידוע ל-5 ספרים: א-מא, מב-עב, עג-פט, צ-קו, קז-קנ. חלוקה זו אינה שרירותית, אלא מבוססת על פסוקי החתימה של כל חלק וחלק.
ספר א’ מסתיים בפסוק: “בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן” (מא,יד).
ספר ב’ בפסוקים: “בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן” (עב,יח-יט).
ספר ג’ בפסוק: “בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן” (פט,נג).
ספר ד’ בפסוק: “בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּ יָהּ” (קו,מח).
לספר ה’ אין חתימה כדוגמת פסוקי החיתום הנ”ל, אף שיש אומרים שמזמור ק”נ כולו הוא בגדר חתימה.
נשאלת השאלה כמובן, למה הספר מחולק ל-5 ספרים?
ישנו פסוק מאוד מעניין, שיכול להיות לכוון אותנו בשאלה זו. בסוף ספר ב’ בתהלים לאחר פסוקי החתימה הנ”ל, מופיע פסוק נוסף האומר “כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי” (עב,כ).
אם אכן ס’ תהלים היה כבר מלכתחילה על כל חלקיו ספר אחד, פסוק זה הינו תמוה ביותר. שכן אף שרוב רובם של המזמורים המיוחסים לדוד ממוקמים לפני פסוק זה, עדיין גם לאחר פסוק זה מצויים בס’ תהלים עוד 18 מזמורים שכאלו (פו, קא, קג, קח, קט, קי, קכב, קכד, קלא, קלג, קלח, קלט, קמ, קמא, קמב, קמג, קמד, קמה).
אלא לכאורה ניתן על סמך פסוק זה לשער, שחמשת הספרים המרכיבים את ס’ תהלים, היו מלכתחילה חמשה אוספים נפרדים של מזמורים, והפסוק הנ”ל עמד בסוף אחד האוספים.
דבר נוסף המצביע על כך ש-5 הספרים, היו חמשה אוספים נפרדים. היא העובדה שישנם מספר מזמורים החוזרים על עצמם, עובדה תמוהה לכאורה אם מדברים על ספר אחד ומאוחד. אך המצאותם של המזמורים הכפולים באוספים השונים, מצביע אכן על כך שחמשת הספרים היו חמשה אוספים נפרדים, שנאספו כנראה בידי חמשה מלקטים שונים.
ראה מזמור ק”ח (ספר ה’), שעותק מחולק שלו נמצא במזמורים נ”ז וס’ (שניהם בספר ב’).
וראה מזמור ע’ (ספר ב’), שעותק שלו נמצא במזמור מ’ (ספר א’).
וכן מזמור י”ד (ספר א’), שעותק שלו נמצא במזמור נ”ג (ספר ב’).
(בכתבי “עותק”, לא באתי לפתור את שאלת זיהוי המקור וההעתק).