בס’ שמואל עצמו לא נזכר חורבן משכן שילה, מסופר רק על כך שהפלשתים לקחו את ארון הברית, ושעלי הכהן מת כששמע על כך (שמ”א ד-ה). האיזכור הראשון במקרא לחורבן משכן שילה הוא בס’ ירמיה.
ראו “כִּי לְכוּ-נָא אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם: וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ: וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם אֵת כָּל-זֶרַע אֶפְרָיִם” (ירמ’ ז,יב-טו).
איזכור נוסף ומעניין יש בס’ תהלים: “וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ: שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל: וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם: וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד-צָר: וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר: בַּחוּרָיו אָכְלָה-אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ: כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה: וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן: וַיַּךְ-צָרָיו אָחוֹר חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ: וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר: וַיִּבְחַר אֶת-שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת-הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב: וַיִּבֶן כְּמוֹ-רָמִים מִקְדָּשׁוֹ כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם: וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ” (תהל’ עח,נח-עא).
המעניין הוא שלעומת שני איזכורים אלו, בס’ שמואל כאמור לא נזכר חורבן שילה כלל.
מממצאים ארכיאולוגיים אנו יודעים ששילה אכן חרבה סביב אותה תקופה – אמצע המאה ה-11 לפנה”ס (ראה מאמרו של פרופ’ ישראל פינקלשטיין).
תל שילה (צילום: בית השלום)
נשאלת איפוא השאלה, מירמיה ותהלים אנו רואים הלא את הזעזוע מחורבן שילה כפי שהיא משתקפת ממרחק של מאות שנים לאחר מכן, כשהזעזוע נמצא עדיין בזכרון ההיסטורי. מדוע אם כן אין תיאור או לפחות איזכור לחורבן משכן שילה בס’ שמואל?
לעת עתה אין לי תשובה לכך. אבל מעניין הדבר, שבקטע הנ”ל מתהל’, החורבן מתואר כשלב מהעברת השלטון והפולחן מידי שבטי יוסף ליהודה ולירושלים. ראו “וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר: וַיִּבְחַר אֶת-שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת-הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב” (תהל’ עח,סז-סח). יש כאן הנגדה של ‘מאיסה באהל יוסף’ מול ‘אהבת הר ציון’, והנגדה של ‘אי בחירה בשבט אפרים’ מול ‘בחירה בשבט יהודה’.
דיי תמוה שהתיאור מתעלם לכאורה משלב הביניים של שלטון שבט בנימין, ע”י שאול המלך ומצייר את הדברים כביכול תהליך העברת השרביט מישראל ליהודה החל כבר בסוף ימי עלי הכהן.
גם בשני המקורות הללו, לא מוזכר חורבן, בתהלים רק מתוארת נטישת המשכן, וגם את ירמיה ניתן לפרש כך.
בנוסף יש אזכור שלישי של שילה בירמיהו כו, שם הוא מתנבא: ו-ט וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהֹוָה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת: מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם יְהֹוָה לֵאמֹר כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יְהֹוָה:. ושימו לב הוא לא מדבר על חורבן העיר שילה, שהיתה לפי הארכיאולוגיה, ולא מדמה את ירושלים לשילה, רק את הבית.
נכון שבשמואל לא נזכרת נטישת המשכן, אבל כל קורא רואה ששילה נעלמת משלב זה, ומפסיקה להיות מקום פולחן
ולכן, לדעתי חורבן שילה לא היה ידוע בכלל, מה שידעו כל המקורות שמשכן שילה ננטש ובוטל, וזה המסר שכל הכתובים מעבירים.
ובנוגע להתעלמות בתהלים משבט בנימין, גם זה לא כל כך נורא בעיני, הנושא במזמור הוא אצל מי נמצא המקדש, בתפיסה המקובלת בחז”ל ויש לה שורש במקרא, היה משכן בשילה, ואז הארון נדד ולא היה מקום פולחן קבוע ומסודר ממש, עד בחירת ירושלים, כך שבסופו של דבר יהודה החליפה את ירושלים במקום הפולחן. שלטון שבט בינימין באמצע לא משנה את התמונה הזו