בפרשת מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל נראה שישנן מספר כפילויות וסתירות:

נאמר “(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה’ אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה’ אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה’ אֱלֹהֶיךָ: (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ: (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:” (דב’ כז,ב-ח). המשך…

אדם הנטמא בטומאת קרי, מה דינו? האם ישנה סתירה במקרא בענין?

ברובד הכוהני בתורה (כנראה מסה”ק) נאמר “וְאִישׁ כִּי-תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע–וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב: וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-עוֹר אֲשֶׁר-יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת-זָרַע–וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב: וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זָרַע–וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד-הָעָרֶב” (ויק’ טו,טז-יח).
כלומר, גבר שיצא ממנו זרע, וכן אשה שקיימה יחסי-מין מלאים עם גבר, וכן בגד שבא במגע עם זרע, חייבים ברחיצה במים, והם נחשבים טמאים עד הערב. המשך…

הרושם המקובל והבולט ליחס כלפי שלמה המלך, הוא היותו מלך חיובי, בונה המקדש, חכם וצדיק, גם יוחסו לו (שלא בצדק) כמה מספרי המקרא, כמו שיר-השירים, משלי וקהלת.
לעומת רושם זה ישנם גם פסוקים המציגים את שלמה בצורה שלילית, כמלך חוטא – עובד אלילים, כך כבר בתיאור ימיו:

המשך…

בתקופה ההלניסטית והחשמונאית, היה פולמוס גדול בין הכתות היהודיות לגבי לוח השנה. כשהלוח הנגדי המפורסם ביותר כמי שעמד מול הלוח הפרושי שהיה ירחי-שמשי, הוא הלוח הקומראני בן ה-364 ימים בשנה.
הלוח הקומראני היה מחולק לרבעים בני 3 חודשים, חודשיים בני 30 יום, וחודש שלישי בן 31 ימים. כך שכל רבע היה בן 91 יום, ושנה שלמה 364 ימים כאמור, שהם גם 52 שבועות שלמים. המשך…

ישנה טענה ישנה בקרב חוקרים לא מעטים, לפיה מחבר דבה”י שהשתמש וציטט מתוך ס’ שמואל ומלכים, השתמש למעשה בספרים בנוסח מעט שונה ממה שמכונה ‘נוסח המסורה’ (ראה לדוג’ מ”צ סגל, “ספרי שמואל”, עמ’ 46-47).
טענה זו לא נאמרה ביחס לקטעים בהם ניכר לשונו של מחבר דבה”י והקטעים שנועדו להדגיש את השקפותיו של המחבר, אלא ביחס לחלק מההבדלים ש’לכאורה’ אין בהם מגמתיות ולא ברור מדוע דבה”י מציג נוסח שונה מהספרים שמואל ומלכים בנוסח שלפנינו. המשך…

הצצתי בס’ עולם התנ”ך על מלכים, בראשיתו (ח”א עמ’ 17) ישנה טבלה שנערכה בידי פרופ’ גרשון גליל, בה הוא מסכם את התאריכים בתקופת המלוכה “שניתן לקבוע אותם במידה רבה של ודאות” כלשונו, ע”פ כתבים אשוריים. ואני מעתיק מדבריו:

המשך…

האם הספרות המקראית המאוחרת המציאה את גלות יהויקים?

בס’ מלכים מסופר שיהויקים בן יאשיהו מלך יהודה מרד בנבוכדנאצר מלך בבל, אך הוא מת כדרך הארץ ונקבר בירושלים, ובנו יהויכין מלך תחתיו.
ראה “בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ: וַיְשַׁלַּח יְהוָה בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים: אַךְ עַל פִּי יְהוָה הָיְתָה בִּיהוּדָה לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה: וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי וְלֹא אָבָה יְהוָה לִסְלֹחַ: … וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (מל”ב כד,א-ו). המשך…

בס’ במדבר מסופר שבני גד ובני ראובן פנו אל משה בדרישה שיתן להם לגור בעבר הירדן המזרחי, משה נענה בסופו של דבר לדרישתם, בתנאי שיבואו לוחמיהם לעזור בכיבוש ארץ כנען.

כידוע בעבר הירדן המזרחי ישבו גם חצי שבט המנשה, איך הם קשורים לשם ולסיפור עם משה? המשך…

ס’ זכריה מיוחס לזכריה הנביא, שחי בתחילת תקופת שיבת-ציון, כנזכר בפסוק הפתיחה לספר: “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר” (זכר’ א,א).
והנה בשנת 1785, טען הארכבישוף האנגלי ניוקום, שרוב החצי השני של ס’ זכריה (פרקים ט-יד), אינו משל זכריה הנביא בן זמנו של חגי הנביא, אלא מנביא אחר!

בפוסט זה אביא את ההוכחות לטיעון זה, ואביא את ההשערה מי הוא הנביא הזה ובאיזו תקופה חי. המשך…

בפוסט זה אציג את טענתי, שעורך התורה השתמש ברשימת המסעות במדבר ופיזר את תחנותיה בין הסיפורים בתורה.

נאמר “וַיְחַזֵּק יְהוָֹה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה: וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן” (שמ’ יד,ח-ט).

מהיכן בני ישראל “יוצאים” עתה? היציאה ממצרים הלא היתה כבר קודם לכן? המשך…