בפרשת מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל נראה שישנן מספר כפילויות וסתירות:
נאמר “(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה’ אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה’ אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה’ אֱלֹהֶיךָ: (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ: (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:” (דב’ כז,ב-ח).
כפי שניתן להבחין (ראו את הצבעים הזהים) את הכפילויות לכאורה בתוך הקטע:
- ציווי כפול להקים אבנים.
- ציווי כפול שההקמה היא לאחר מעבר הירדן.
- ציווי כפול לכתוב על האבנים את דברי התורה.
ניתן לחלק את הקטע לשני קטעים נפרדים ובכך נפתור את הכפילויות, רק שאז נבחין בסתירות ובשינויים בין הקטעים:
“וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת–בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ לָךְ: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת–בַּאֵר הֵיטֵב“.
בקטע הראשון הציווי הוא: בו ביום שאתם נכנסים לארץ ועוברים את הירדן יש להקים ערימה של אבנים גדולות לשוד אותם בשיד ולכתוב עליהן את דברי התורה, ובזכות זה תבואו אל הארץ.
לעומת זאת בקטע השני הציווי הוא: כשתעברו את הירדן תקימו את האבנים המדוברות בהר עיבל ותשודו אותם בשיד. תקימו שם גם מזבח, עליו תקריבו עולות ושלמים. לאחר אכילת השלמים, יש לכתוב על האבנים הנזכרות את דברי התורה.
הסתירות:
- היכן יש להקים את האבנים: סמוך לירדן מיד לאחר מעבר הירדן ‘בו ביום’ (“ביום”, “בעברך” – “למען אשר תבוא אל הארץ”), או מתי שהוא לאחר שתעברו את הירדן לכשתגיעו להר גריזים והר עיבל.
- לפי הקטע השני יש להקים במקום גם מזבח ולהקריב עליו קרבנות, דבר שכלל לא נזכר בקטע הראשון.
נמצא, כי אכן ישנם כאן שני ציוויים שונים לחלוטין, רק שהציווי השני בא ‘לפרש’ ולמעשה לשנות את הציווי הראשון שנאמר על “האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום”.
מזבח הר עיבל? צילום: דניאל ונטורה
בספר יהושע ישנם שני סיפורים שונים המתקשרים לכאורה לפרשה שלפנינו:
סיפור אחד המספר על הקמת אבנים ‘בו ביום’ המעבר של הירדן, ולמעשה שתי הקמות שכאלה: אחת היכן שהם נחו “במלון”, ואחת בתוך הירדן עצמו. רק שאין בקטע זה כלל אזכור לכתיבת דברי התורה על גבי האבנים:
“שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה […] וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל: לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם: וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם: וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (יהו’ ד,ג-ט).
סיפור שני, מספר על הקמת מזבח בהר עיבל עליו הקריבו עולות ושלמים בהתאם לציווי הנ”ל, וכן על כתיבת תורת משה “על האבנים”:
“אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים: וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (יהו’ ח,ל-לב).
מה שלא ברור בקטע זה הוא, על אלו “אבנים” כתב יהושע את תורת משה?
האם על המזבח? לא סביר, שכן כעת הוא כבר מזבח, אמנם בנוי מאבנים, אבל עתה הוא מזבח ולא “אבנים”.
האם על ערימת אבנים נפרדת שהקימו בהתאם לציווי השני? לכאורה כן, אבל הקמת האבנים כלל אינה נזכרת בקטע.
נראה שכל עניין כתיבת דברי התורה על גבי האבנים, הוא השלב המשני בכל העניין הזה, וגם הוא מורכב משני שלבים.
משניותה של כתיבת התורה משתמעת הן מאי איזכורה בפרשת האבנים בירדן בס’ יהושע, והן מאיזכורה הלא ברור בסיפור הברכה והקללה בס’ יהושע, כאמור.
הציווי בס’ דברים על שני שלביו מבוסס על שני הסיפורים בס’ יהושע. רק שבתחילה כתיבת התורה שוייכה דווקא לסיפור הראשון ביהושע – הקמת האבנים בירדן ובמלון, ואילו בגירסה המאוחרת יותר ‘נתפרש’ הציווי הזה מחדש, כך ששוייכה כתיבת התורה לסיפור השני – סיפור הברכה והקללה בס’ יהושע ולא לסיפור הראשון.
כך קיבלנו בס’ דברים את שני הקטעים אודות כתיבת התורה על האבנים, אבל כשהגירסה השניה העוקבת ‘מפרשת’ ומשנה את הציווי הראשון, כאמור.
וכך קיבלנו בס’ יהושע את כתיבת התורה דווקא בסיפור השני – סיפור הברכה והקללה ולא בסיפור הראשון, בהתאם לגירסה האחרונה בס’ דברים.
רק שכפי הנראה כתיבת התורה בס’ יהושע בסיפור הברכה והקללה הינה תוספת משנית לסיפור, מה שיצר את המצב ה’לא ברור’ על אלו “אבנים” כתב יהושע את התורה.
יש להעיר שגם המלבי”ם (יהושע ח ל) שם לב שהציווי בתורה נראה כשני סיפורים, ובהתאם לכך הוא מפרש את שני הסיפורים ביהושע, ממש כיוונת לדעתו 🙂