גלות יהויקים – היתה או לא היתה?

האם הספרות המקראית המאוחרת המציאה את גלות יהויקים?

בס’ מלכים מסופר שיהויקים בן יאשיהו מלך יהודה מרד בנבוכדנאצר מלך בבל, אך הוא מת כדרך הארץ ונקבר בירושלים, ובנו יהויכין מלך תחתיו.
ראה “בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ: וַיְשַׁלַּח יְהוָה בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים: אַךְ עַל פִּי יְהוָה הָיְתָה בִּיהוּדָה לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה: וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי וְלֹא אָבָה יְהוָה לִסְלֹחַ: … וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (מל”ב כד,א-ו).

יהויקים מלך 11 שנה: “בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם” (שם כג,לו).

יהויכין בנו הומלך בהיותו בן “שמונה עשרה” שנה, אך לא הספיק למלוך אלא שלושה חודשים בלבד, עד שנבוכדנאצר בשנת 8 למלכו הורידו מכסאו והגלהו לבבל טרם חזרתו לבבל.
ראה “בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם … בָּעֵת הַהִיא עָלוּ עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר: וַיָּבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל הָעִיר וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ: וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ … וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה: וְאֵת כָּל אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה” (שם כד,ח-טז).

במקום יהויכין המליך נבוכדנאצר את צדקיהו “דודו” של יהויכין.
ראה “וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ” (שם,יז).

בס’ דבה”י אנו מוצאים סיפור אחר, ע”פ המסופר שם יהויקים לא מת בירושלים אלא הוגלה לבבל, והומלך יהויכין תחתיו.
ראה “בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו: עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לְהֹלִיכוֹ בָּבֶלָה: וּמִכְּלֵי בֵּית יְהוָה הֵבִיא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְבָבֶל וַיִּתְּנֵם בְּהֵיכָלוֹ בְּבָבֶל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו” (דהי”ב לו,ה-ח).

לאחר שגלה יהויקים מלך יהוכין בנו בהיותו בן “שמונה” שנים, שגם הוא הוגלה לאחר מכן בהיות נבוכנאצר חזרה בבל, ותחתיו המליך נבוכדנאצר את צדקיהו “אחיו”.
ראה “בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה: וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְהוָה וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם” (שם,ט-י).

השינויים בין שני הספרים הם:
א) יהויקים מת ונקבר בירושלים (מל’) – יהויקים הוגלה לבבל (דבה”י).
ב) יהויכין היה בן 18 במלכו (מל’) – יהויכין היה בן 8 במלכו (דבה”י).
ג) יהויכין הוגלה לבבל כשנבוכדנאצר היה עדיין בירושלים (מל’) – יהויכין הוגלה לאחר שנבוכדנאצר חזר לבבל (דבה”י).
ד) צדקיהו היה דודו של יהויכין (מל’) – צדקיהו היה אחיו של יהויכין (דבה”י).

נבוכאדנאצר ה-2

בס’ דניאל ישנה גירסה נוספת, על פיה יהויקים גלה לבבל (כמו בדבה”י), אך לא בשנת 11 למלכו (כמספר שנות מלכותו הנזכר במל’ ודבה”י), אלא בשנת 3 למלכו!
ראה “בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ: וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו” (דניאל א,א-ב).

כלומר, לפי ס’ מלכים ודבה”י יהויקים מלך 11 שנה, בעוד לפי ס’ דניאל מלך יהויקים רק 3 שנים (פער שיש לו משמעות גם עבור מנין השנים החז”לי).

שיטתו של ס’ דניאל קשה במיוחד, שכן בשנת 3 ליהויקים נבוכדנאצר טרם עלה למלוכה¹ או בדיוק עלה למלוכה. מה גם שבירמיהו נזכרים שנות מלכות ה-4 (כה,א; לו,א; מה,א; מו,ב) וה-5 (לו,ט) של יהויקים.

מעניין לציין שבכרוניקות הבבליות ישנו תיעוד לאירועים הנדונים, ומשמע שם כגירסת ס’ מלכים.
ר’ (ההדגשה שלי): “שנה 7: חודש כסלו גייס מלך אכד [- בבל] את צבאו ויצא אל ארץ חת. הוא חנה על עיר יהודה. בחודש אדר, יום ב’ כבש את העיר ולכד את מלכה. מינה בה מלך כלבבו. את מנחתה העשירה קיבל והעביר לבבל” (אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה”נ, מרדכי כוגן, מוסד ביאליק י-ם 2003, עמ’ 132).
בתיעוד מעשי מלך בבל אין איזכור להגליית מלך נוסף או כלל על מסע צבאי קודם ליהודה בימי נבוכדנאצר. מה גם שלא סביר שתוך 3 חודשים בלבד יהודה מרדה שוב לאחר ‘הגלייתו’ של יהויקים.

גם על מאורעות השנה הראשונה לנבוכדנאצר אנו יודעים משם. בתיאור השנה הראשונה לא נזכרת הגלייה של מלך יהודה (מה שהיה יכול להתאים עם ס’ דניאל):
“בשנת מולכו, חזר נבוכדראצר לארץ חת, ועד חודש שבט בארץ חת התהלך כשליט. בחודש שבט, הביא את מנחת ארץ חת העשירה לבבל”, וכן “שנה 1: נבוכדראצר בחודש סיוון גייס את צבאו ויצא אל ארץ חת. עד חודש כסלו התהלך בארץ חת כשליט. כל מלכי ארץ חת באו לפניו והוא קיבל את מנחתם העשירה. אל אשקלון יצא ובחודש כסלו כבשה. לכד את מלכה, הוציא ממנה שבויים, שלל את שללה. את העיר הפך לתל חורבות” (שם, עמ’ 131).

כלומר יש תיעוד על גלותו של מלך אחד בשנה ה-7 לנבוכדנאצר (יהויכין כנראה), אבל לא הגלייה של יהויקים אביו, לא זמן קצר לפני גלותו של יהוכין, וגם לא בשנה הראשונה לנבוכדנצר, אז הגלה רק את מלך אשקלון.

יש לציין גם את נבואתו של ירמיהו: “לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה: קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם” (ירמיה כב,יח-יט).
וכן “לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה” (שם לו,ל).
דברי ירמיהו כנראה לא התגשמו, שכן ס’ מלכים מספר על יהויקים “וישכב יהויקים עם אבותיו” (כד,ו).
ובוודאי לפי התיאור של דבה”י לא מת יהויקים בירושלים אלא גלה לבבל. כמו כן לפי דבה”י צדקיהו היה בנו של יהויקים וכן ישב “על כסא דוד” (אם לא נחשיב גם את שלושת החודשים בהם ישב יהויכין במלכות).

מלבד הכרוניקה הבבלית שמשתמע ממנה כגירסת ס’ מלכים, ישנן רשימות של הקצבות מזון מטעם המלכות הבבלית בימי נבוכדנאצר, לאנשים בני עמים שונים. יהויכין נזכר בארבע מהרשימות משנת 13 לנבוכדנאצר, 6 לגלותו של יהויכין.
מזה שרק יהויכין (ובניו) נזכר ואין זכר ליהויקים אביו, משתמע אולי גם כגירסת ס’ מלכים שרק יהויכין גלה ולא גם יהויקים אביו.

התיאור של דבה”י ודניאל משקפים אולי את המידע החלקי והמשובש שהיה מתקופת שיבת ציון ובוודאי מאוחר יותר, שהגיע גם דרך גירסאות לא מדויקות של ספרי הנביאים. (כמו הדוגמה של הנאמר בדניאל אודות נבואת ירמיהו שאינה מתאימה עם הגירסה של ירמיהו שבפנינו. השווה דני’ ט,ב מול ירמ’ כט,י, ראה מלבי”ם בדני’ שם).

יתכן שהסיפור אודות יהויקים, נוצר כדי להתאים להשקפה של בי”ש אודות הגמול האישי ליהויקים, בדומה למה שעשה דבה”י למנשה. יהויקים כבר במלכים וירמיה מתואר כמלך אשר עשה רע בעיני האל (מל”ב כג,לז; ירמ’ נב,ב), והיה צורך ‘לסדר’ לו איזשהו עונש.

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 23/1/2011, עם תוספת קטנה]

1. טענה כזו נזכרת בחז”ל: “בשנת שלוש למלכות יהויקים … אפשר לומר כן? והלא הוא מלך בשנת ד’ ליהויקים” (סדע”ר פכ”ה).